מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' פורת ואח'

גזר דין

הנאשם שלפני הוא יליד 1988, הוא עומד לדין בגין ביצוע מספר עבירות שעיניין הסגת גבול פלילית, מס' עבירות של גניבה ועבירה אחת של נסיון גניבה.

בכתב האישום נאמר כי הנאשם קשר קשר עם אדם אחר, הוא הנאשם 1 בתיק לגנוב בלוני גז מבניני מגורים בר"ג; הנאשם והאחר מימשו את הקשר וביום 18/03/07 הם נכנסו שלא כדין למספר חצרות בתים בר"ג הסיגו שם גבול במטרה לגנוב, ניתקו בלוני גז ממקור הגז, העמיסו את הבלונים על מכונית שבה נהג נאשם 1, ועזבו את המקום.

יצויין מיד כי הנאשם האחר, שהוא יליד 1974, הודה זה מכבר במיוחס לו. הוא הורשע ונדון לעונש בן 3 חודשי מאסר, אותם הוא מרצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 8,000 ₪. כל זאת במסגרת הסדר טיעון שהיה מוסכם בין הצדדים.

הנאשם שבפני, משה ראש, הודה בתאריך 01/12/09 במיוחס לו בכתב האישום, והורשע בעבירות אלה.

חודשים רבים נדרשו כדי שיקיים סוף סוף הנאשם את מפגשו עם שירות המבחן, וגם לדיון ביום 13/04/10 הוא לא התייצב. עם זאת, התקבל תסקיר מבחן המבוסס על מפגש יחיד עם הנאשם. התסקיר פרש בפני תמונה רחבה מאוד של נסיבותיו האישיות של הנאשם, הרקע המשפחתי ממנו צמח ותלאות החיים המוצאות אותו היום. עם זאת, לא בא תסקיר המבחן בכל המלצה שהיא לגבי הנאשם, לא מההיבט הטיפולי וגם לא לענין העונש, וזאת משום ההתרשמות שהנאשם לא הצליח להסתגל ולהפנים דפוסי התנהגות נורמטיבים, אין לו אמון במערכות המדינה, הוא חסר מנוחה הוא אינו מאורגן ונוטה להשליך אחריות על אחרים.

באה העת לגזור את דינו של הנאשם שלפני. המלאכה אינה פשוטה. מן ההיבט הציבורי מדובר במעשי עבירה חמורים, שמסוכנות רבה בצידם. הנאשם והאחר גנבו 10 בלוני גז, בשעת צהריים אחת, תוך תכנון מוקדם, תוך הסגת גבול, טיפל בבירזי הגז ללא הסכמה, ללא אמצעי בטיחות ושללו את הבלונים מבעליהם. במסגרת המלחמה בתופעות הגזל והפגיעה ברכושם של אזרחים, צריך ביהמ"ש להגיב על מעשים כאלה בעונשים חמורים, כדי לעקור את התופעה מן השורש, ולהטמיע ערכים ונורמות תקינות.

חוששתני כי ענישה סלחנית, עלולה להביא להתמוטטות בלמים מוסריים ולהתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, מה שאיני מוכנה לו. המסר שעלול לעבור לעבריינים פוטנציאלים הוא מסר של הקלת ראש. הציבור מצפה שביהמ"ש יאמר דברו ויעניש בחומרה על עבירות כמו אלה שעבר הנאשם ועבר האחר.

אולם, הענישה לעולם היא אינדיבידואלית. הנאשם שלפני היה בן 18 ומס' חודשים במועד ביצוע העבירות. אין לו הרשעות קודמות מכל סוג. תסקיר המבחן איננו תסקיר "חיובי" על פי המונחים המקובלים, וכבר ציינתי את התרשמותה של קצינת המבחן מהתנהלותו של הנאשם אשר מתקשה לראות בעייתיות בדרך חייו. אלא, שלא אוכל להתעלם לגמרי מהרקע המשפחתי הקשה במסגרתו צמח ובו הוא חי עד היום. לא אוכל להתעלם מהתקופה שחלפה, למעלה מ-3 שנים מאז ביצוע העבירות. לא אוכל להתעלם מההודיה אשר חסכה מזמנם של כל העושים במלאכה, לרבות ביהמ"ש.

אני נותנת דרך כלל משקל רב לכלל אחידות הענישה, במקרה זה ראוי היה להשית על הנאשם שלפני עונש דומה במהותו לעונש שהוטל על הנאשם האחר. אם לא אעשה כן הרי זאת בשל נסיבות חייו המיוחדות של הנאשם וגם בשל פער הגילים בינו לבין הנאשם האחר אשר לו אני מייחסת משמעות לא מעטה.

במכלול הנסיבות, ולא בלי היסוס אני מחליטה למתן את הדין, מתוך תקווה שהנאשם ישנה את אורחותיו ולא יסתבך עוד. אני מקווה שלא אתבדה.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע, את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי בן 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של גניבה מכל סוג לרבות נסיון.

2.מאסר על תנאי בן 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של הסגת גבול פלילית.

3.קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 35 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יופקד בקופת ביהמ"ש ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מיום 02.09.10 וכל תשלום נוסף ב-2 לחודש שלאחר מכן.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

ערבות במזומן שהפקיד הנאשם לשחרור מצו מעצר או צו הבאה תקוזז כנגד הקנס שהטלתי. יתרת התשלומים בעינם.

הודע על זכות ערעור משך 45 יום מהיום.

ניתן צו להחזרת מוצגים לבעלים ולחילופין, להשמדה או לחילוט לפי החלטת הקצין הממונה.