מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' סלמוב

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ובעבירה של איומים.

על נסיבות המקרה עמדתי בהכרעת הדין המפורטת שניתנה, ואסתפק בכך שאציין כי על פי הכרעת הדין, ניסה הנאשם למנוע מצוות המורכב מאיש ביטוח לאומי ושוטרים, לגרור את רכבו בעקבות חוב לביטוח לאומי. במהלך האירוע איים הנאשם על השוטר כי יהרוג אותו וכי "היום ימות", ואף קילל אותו ושוטר נוסף. באותה סיטואציה, ובעוד הנאשם יושב ברכבו, שלף הוא מפתח צינורות שוודי מכיסו וניסה להניפו, אולם אחד השוטרים הצליח לחלצו מידו. בהמשך, יצא הנאשם מן הרכב, התקרב באופן מאיים לאחד השוטרים ודחף אותו.

התובעת הדגישה את חומרת המעשה ובמיוחד את העובדה כי מדובר בנאשם אשר מספר ימים עובר למעשה נשפט בבית משפט השלום בגין עבירות דומות ודינו נגזר למאסר מותנה וצו מבחן (גזר דינו של בית משפט השלום ניתן ביום 5.12.06 ואילו העבירות בענייננו בוצעו ביום 27.12.06).

הסנגור הדגיש את חלוף הזמן מאז מועד ביצוע העבירות ואת העובדה כי הנאשם יצא מאז לדרך חדשה והצליח להימנע מהסתבכויות כגון אלה שהיו מנת חלקו בעבר.

המחלוקת המרכזית אשר ניטשה בין הצדדים נוגעת לתחולתו של המאסר המותנה שסומן על ידי תע/3. אומר כבר כעת כי מדובר בסיטואציה משפטית לא שכיחה, אשר לא מצאתי פסיקה אשר יכולה לשפוך אור על האופן בו יש לנתחה.

אסביר את עיקרי הדילמה:

א. ביום 5.12.06 נגזר דינו של הנאשם בגין עבירות של הפרת הוראה חוקית, הסגת גבול ואיומים לעונש של 5 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית. בנוסף, הועמד הנאשם בפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה מיום גזר הדין (ת"פ 5815/05 בבית משפט השלום בתל אביב, להלן- תיק התנאי).

ב. לאחר מספר חודשים, ונוכח היעדר שיתוף פעולה מצידו של הנאשם עם שירות המבחן, פנה שירות המבחן לבית המשפט בבקשה להפקעת צו המבחן. מכוח סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 20 לפקודת המבחן, נגזר דינו של הנאשם פעם נוספת, תוך שבית המשפט הטיל עליו עונש של 9 חודשי מאסר על תנאי.

ג. העבירה בגינה הורשע הנאשם בתיק שלפני בוצעה בתווך שבין יום גזירת דינו של הנאשם בתיק התנאי לבין גזירת דינו המחודשת של הנאשם באותו תיק.

למעשה, נמצאים אנו היום בפני סיטואציה בה מבקשת התביעה להפעיל את העונש המותנה בן 5 החודשים, שהוחמר מאוחר יותר והועמד על 9 חודשים. הסנגור סבור כי 9 חודשי המאסר המותנה, החליפו את 5 חודשי המאסר המותנה שהוטלו על הנאשם מלכתחילה, וכיוון שהנאשם עמד בתקופת התנאי החדשה שהוטלה עליו, הרי שלא ניתן ללכת אחורה ולהפעיל את התנאי הראשון טרם שינויו. בהקשר זה טוענת התביעה כי היה ותתקבל פרשנות ההגנה, הרי שחוטא ייצא נשכר, דהיינו נאשם אשר ביצע עבירות 3 שבועות לאחר שהוטל עליו מאסר על תנאי, ואף הפר בהמשך צו מבחן, ייצא מבית המשפט בלא שניתן להפעיל את אותו תנאי.

כפי שציינתי, מדובר בסיטואציה חריגה, והגם שטיעוניו של הסנגור שובי לב, סבורני כי לא ניתן לקבלם. המועד הרלוונטי והמשמעותי, לשיטתי, הינו מועד ביצוע העבירה. במועד זה יש לקבוע האם עמד כנגד הנאשם עונש מותנה, אם לאו. בחינה זו מובילה למסקנה כי ביום ביצוע העבירות עמד כנגד הנאשם עונש מותנה בן 5 חודשים. אמנם עונש זה שונה בהמשך, אך יצוין כי התביעה אינה מבקשת להפעיל את העונש לאחר אותו שינוי, אלא עותרת להסתפק בעונש טרם שינויו. כל פרשנות אחרת המבטלת את תקופת התנאי, מעקרת מתוכן את משמעות הטלת תנאי לצד הטלת תקופת מבחן בסיטואציה בה בית המשפט גוזר עונש של מאסר על תנאי שהינו חמור יותר.

בסופו של יום, דומני כי ההכרעה הנכונה בשאלה מחייבת קביעה כי כנגד הנאשם, במועד ביצוע העבירות, עמד עונש מותנה בן 5 חודשים שהוטל עליו ביום 5.12.06.

אשקול את אותם נימוקים שהעלה הסנגור לקולא במסגרת הכוללת, ונראה כי נוכח השינוי שעבר הנאשם, ניתן להסתפק בהפעלת התנאי והטלת עונש בחופף אף ללא קנס. מדובר בעבירה ישנה ובתיק פשוט, אשר כתב האישום בו הוגש למעלה משנתיים לאחר ביצוע העבירה.

בשים לב לאמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.אני מפעיל את המאסר המותנה בן 5 החודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 5815/05 ביום 5.12.06 בבית משפט השלום בת"א.

2.מאסר למשך 5 חודשים, בגין מעשיו בתיק זה, אשר ירוצה בחופף לעונש המאסר המותנה שהופעל בסעיף 1. המאסר ירוצה בעבודות שירות במרכז שמע ברחוב פליטי הספר 30 החל מיום 27.9.11, שאז יתייצב הנאשם בשעה 08:30 לפני הממונה על עבודות שירות לצורך ריצוי עונשו. מובהר לנאשם כי חריגה מנהליי עבודות השירות, תגרור אחריה הפסקתה וריצוי העונש במאסר ממש.

3.מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים מהיום יעבור את אחת העבירות בהן הורשע או עבירה אחרת כנגד שוטרים.

4.הנאשם יחתום על התחייבות ע"ס 1,000 ₪ (או 10 ימי מאסר תמורתה), להימנע במשך שנתיים מהיום מהעבירות בהן הורשע. אם לא יחתום, ייאסר למשך 10 ימים.

5.ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.