מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' נגר ואח'

הכרעת דין - משלימה

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתבי האישום המצורפים, אני מרשיעו בעבירות הבאות:

ת.פ. 53849-02-11 –

סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

ת.פ. 19634-12-09 –

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה על פי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג 1973.

פ.א. 31567-09 (של תחנת יפתח) –

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה על פי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג 1973.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"א, 15/06/2011 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין – נאשם 2

הנאשם הורשע בתיק המקורי, ע"י כב' השופטת כוחן, בעבירה של סחר בסם מסוכן, וצירף היום שלושה תיקים נוספים.

עניינו של תיק הצירוף הראשון בעבירה של סחר בסם, ועניינם של שני התיקים הנוספים בעבירות של החזקת סם מסוכן, שלא לצריכה עצמית.

כל האירועים המתוארים באישומים השונים, נעברו בתחילת שנת 2009, כאשר לאחר הרשעתו של הנאשם בפני כב' השופטת כוחן, ובשל תקלה מזכירותית, לא טופל התיק, ורק לאחר איתור התקלה חודשו ההליכים בפניי.

הסיטואציה שנוצרה היא כזו שהנאשם נותן היום את הדין בגין מעשים שבוצעו לפני למעלה משנתיים, כאשר במהלך התקופה הצליח הנאשם להיגמל מסמים, וזאת כנלמד מתסקירי שירות המבחן שהוגשו.

בשים לב לנתונים השונים העולים מהתסקיר, ביקשה התובעת להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד וכן להעמידו בתקופת מבחן. עתירת התובעת לקחה בחשבון את עמדת שירות המבחן לפיה אין מקום להמשך פיקוח על הנאשם, וזאת נוכח גמילתו מסם, במסגרת פיקוח פרטית בה הוא נמצא, אך עדיין סברה כי יש מקום לבחון לאורך זמן ארוך יותר את התהליך אותו עובר הנאשם.

הסנגור ביקש להסתפק בהשתת עונש הצופה פני עתיד, וזאת בשים לב להמלצת שירות המבחן. הסנגור הפנה לפרק הזמן הממושך בו נתון הנאשם במעקב, העובדה כי הנאשם לא כשל בפרק הזמן וכן שלא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

אין חולק כי העבירות אותן עבר הנאשם אינן קלות, אך ברור כי מדובר בעבירות סמים שנעברו על רקע שימוש בסם.

בהקשר זה יש לבחון את הדרך השיקומית בה צעד הנאשם, ובחינה זו מובילה למסקנה חיובית ומעודדת בנוגע לשיקומו של הנאשם. סבורני כי עתירת התביעה לאור האמור בתסקיר הינה עתירה ראויה ויש בה כדי לשקף את אותה הצלחה טיפולית, לצד שמירה על האינטרס הציבורי בהמשך פיקוח על הנאשם.

אכן, יש טעם בטיעון הסנגור בדבר היותו של הנאשם מפוקח במשך תקופה ממושכת, אך עדיין, בנסיבות הכוללות, סבורני כי העמדת הנאשם בפיקוח לתקופה נוספת, אפילו לא ארוכה, תשרת את האינטרס הציבורי, ולא תפגע יתר על המידה אף בנאשם, אשר ממילא מטופל באותה מסגרת פרטית.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: