מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מנשורי

בפני

שופטת הדסה נאור

הכרעת דין

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זיכוי הנאשם מהעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, על פי סעיף 186 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום שלפניי החזיק הנאשם ברכבו, בתאריך 7.7.06, בשעה 00:30, שלושה סכינים , וזאת מבלי שהוכיח שהחזיקן למטרה כשרה.

על כך מבקשת המאשימה להרשיעו בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה על פי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

אין מאן דפליג כי בתאריך 7.7.06, בשעה 00:30, במהלך חיפוש שנערך ברכב, בו נהג הנאשם, טנדר של חברת מזגנים, בה עבד, נמצאו על ידי שוטרי הסיור 3 סכינים, כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, הקובע:

"'סכין' – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך"

אין גם מחלוקת כי אחת הסכינים שנמצאה, הינה סכין מתקפלת שאורך להבה כ-8 סמ' והיא אינה מתקבעת וככזו היא נכנסת להגדרת "אולר" שבסעיף 184 לחוק העונשין ולפיה:

"'אולר' – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע".

עוד אין חולק לגבי תיאורן של שתי הסכינים האחרות, כי אחת מהן חרב/פגיון שאורך להבה כ-26 סמ', בעלת כת מסוגננת, הוחזקה בתוך נדן עור, והשנייה סכין מתקפלת מתקבעת באמצעות קפיץ, שאורך להבה כ-5 סמ', משולבת עם מצית לסיגריות, בצבע ירוק.

מוסכם גם כי קיימת חזקה לפיה הוחזק האולר למטרה כשרה והנטל להוכיח שהוא הוחזק למטרה לא כשרה מוטל על כתפי התביעה, מכוח סעיף 186(ב) לחוק העונשין הקובע:

"...חזקה היא כי החזקת אולר הינה למטרה כשרה..."

וכי חזקה היא ששתי הסכינים האחרות הוחזקו למטרה שאינה כשרה והנטל להוכיח כי הוחזקו למטרה כשרה, במידה של עמידה על פי מאזן ההסתברויות, מוטל על הנאשם, מכוחו של סעיף 186(א) לחוק העונשין הקובע:

"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה..."

המחלוקת היא האם הצליחה המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהאולר הוחזק על ידי הנאשם שלא למטרה כשרה והאם הצליח הנאשם לעמוד ברף של מאזן הסתברויות להפריך את החזקה, לפיה שתי הסכינים האחרות הוחזקו על ידו למטרה לא כשרה, כפי שנקבע לאחרונה על ידי השופטת מ. נאור, ברע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2009(4), 4131 , 4136 (2009).

" נאשם שכזה אינו נדרש להמציא "הוכחות חותכות" לקיומה של מטרה כשרה. הוא אינו נדרש להוכיח את המטרה הכשרה מעבר לכל ספק סביר, אלא אך להוכיחה בדרגת מאזן ההסתברויות. דהיינו, עליו להוכיח כי הגרסה לפיה הסכין הוחזקה לשם מטרה כשרה הינה גרסה עדיפה."

המאשימה ביקשה לבסס את טענתה שהאולר, כמו גם שתי הסכינים האחרות הוחזקו שלא למטרה כשרה, על פי נסיבות המעשה והעושה, כפי שעלה מדו"ח הפעולה שערך הסייר רס"מ יואב ורבלון, (להלן: "הסייר") ולפיו האולר והפגיון הוחזקו בטנדר ברווח שבין המושבים הקדמיים והסכין-מצית הוחזקה בתא שמעל להגה, כשמהנאשם ומחברו, שישב לצידו, נדף ריח של אלכוהול.

ההגנה ביקשה לקבוע כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח שהאולר הוחזק למטרה לא כשרה, משלא הוכחה כל מטרה כזו ולעניין הפגיון והסכין-מצית ביקש ב"כ הנאשם לקבוע שהנאשם הצליח להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח ברמה של מאזן הסתברויות שהפגיון והסכין-מצת הוחזקו על ידו למטרה כשרה, על פי גרסתו לגבי המטרה שלשמה הוחזקה על ידו כל אחת מהן.

על פי גרסת הנאשם, לגבי מטרת החזקת הפגיון, אותה מסר, כבר בהזדמנות הראשונה, בשטח, וכפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח הפעולה, שערך הסייר, ובהמשך, בחקירתו במשטרה ובבית המשפט, את הפגיון קיבל "כטיפ", בתמורה לעבודות גבס והתקנת מזגן שביצע, בביתו של אורי לביא, מנתח פלסטי, אשר אישר, בעדותו בבית המשפט, את גרסתו של הנאשם וסיפר כי נתן לנאשם את הפגיון כאות הערכה ושביעות רצון מעבודתו המצוינת, בהתקנת המזגן בביתו, תוך דיוק ועמידה בלוח הזמנים.