מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מיכאלי ואח'

גזר דין (לגבי נאשם 4)

הנאשם הורשע על פי הכרעת הדין, בעבירה של החזקת סכין, וזאת בגין אירוע מחודש מרץ 2005, במהלכו החזיק סכין בעת ששימש כמאבטח במועדון למשחקים אסורים.

ראוי לציין, כי הנאשם הודה בהחזקת הסכין והמחלוקת שהתעוררה לצורך הכרעת הדין עלתה בשאלת אחריותו הפלילית.

כמו כן, צירף הנאשם שני תיקים נוספים, כמפורט בהכרעת הדין הנוספת מיום 14/3/2010 שבגינם הורשע בעבירות של גניבה, קשירת קשר לביצוע עוון וכן תקיפה ואיומים כלפי עובד ציבור.

לנאשם שני רישומים פליליים קודמים כמפורט בת/1(4) בגין תיקים שהסתיימו בסופו של יום בהפסקת ההליכים עקב מחלת נפש.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן שבו פורטו נסיבותיו האישיות השונות ובסופו לא בא קצין המבחן בהמלצה טיפולית, ועם זאת, המליץ להטיל על הנאשם עונש שלא יחבל בהליך השיקומי שאותו הוא עובר כעת.

כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם הודה והביע חרטה והוא השתלב בהליך בקהילת "שילוב " שם הוא עבר שינוי משמעותי. לדברי קצין המבחן, מסגרת טיפולית זאת הולמת את הנאשם ומהווה כלפיו מסגרת תומכת ומפקחת.

לאור האמור בתסקיר, ועל רקע נסיבות המקרה, חזר בו ב"כ המאשימה מעתירתו הקודמת להטלת עונש מאסר על הנאשם וביקש כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לעובד הציבור שהותקף על ידי הנאשם.

ב"כ הנאשם עתרה לבטל את הרשעת הנאשם, וזאת מתוך התחשבות בנסיבות ביצוע העבירות, במצבו הנפשי וכן בעובדה שהתיקים הקודמים שנפתחו כנגד הנאשם נסגרו מפאת מחלת נפש ולחלופין, עתרה להסתפק במאסר מותנה קצר ולא להשית על הנאשם קנס ופיצוי לטובת המתלונן, במיוחד לנוכח העובדה שהמתלונן במקרה זה לא נפגע אלא נדחף בלבד.

ייאמר כבר בראשית דבריי, כי אינני רואה כל סיבה לבטל את הרשעת הנאשם.

במקרה הנוכחי לא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה בהתייחס להמנעות מהרשעה.

לא רק שאין זו הסתבכות פלילית יחידה של הנאשם ולא רק שמדובר בעבירות של מה בכך, שניתן להקל בהם ראש, אלא שגם לא שמעתי כל נימוק שבגללו יהא בהרשעה כדי לפגוע בנאשם. לא זו אף זו, המלצה כזאת לא נרשמה בתסקיר שירות המבחן וגם לא הומלץ על העמדת הנאשם במבחן, כך שגם מן הטעם הזה אופציה זו איננה רלוונטית בענייננו.

אשר לעונש שיש לגזור על הנאשם:

עתירת התביעה במקרה זה התחשבה בכל נסיבות המקרה ומדובר באופן עקרוני בענישה מתונה על רקע העבירות הלא קלות שביצע הנאשם.

במכלול השיקולים והאיזונים, תוך שאני לוקחת בחשבון גם את טענות ב"כ הנאשם בדבר נסיונותיו של הנאשם לשקם את עצמו, ולפרנס את עצמו, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים : יצויין כי אינני רואה מקום להטיל פיצוי לטובת המתלונן על רקע נסיבות המקרה והעובדה שהמתלונן לא נפגע פגיעה של ממש באירוע זה.

1.מאסר על תנאי למשך 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים, כשהראשון בהם ביום 1/11/2010.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.