מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' לווסיי ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הכרעת הדין, לאחר ניהול הובחות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים, כאשר נאשם 2 הורשע בנוסף גם בעבירה של תקיפה סתם.

העובדות פורטו בהכרעת הדין ואין מקום לחזור עליהן. יצויין אך זאת, שמדובר באירוע שהתרחש בחודש ינואר 2007, בעת שהנאשמים הגיעו לבלות במועדון שבמתחם נמל תל אביב. תחילתה של אלימות, בויכוח על רקע זכות הכניסה למועדון שבמהלכה תקף נאשם 2 את מאבטח המועדון והמשכה בעימות פיזי עם שוטרים שנזעקו להשליט סדר במקום, עד כדי פציעתו של אחד השוטרים. התנהגותם הבוטה של הנאשמים כלפי השוטרים נמשכה גם בניידת המשטרה לאחר מעצרם.

הנאשמים נעדרי עבר פלילי ואיש מהם לא הסתבך עם החוק קודם לכן.

בטיעוניה לעונש מיום 17.3.11 עתרה ב"כ המאשימה להתייחס בחומרה אל מעשי הנאשמים לאור נסיבותיהם והדגישה את החובה להביע מסר עונשי מרתיע בגינם במיוחד לאור שכיחות עבירות האלימות במועדונים. ב"כ המאשימה עשתה הבחנה בין שני הנאשמים כפונקציה של חלקם ומעורבותם באירוע. בהתייחס לנאשם 1 על רקע המינורי, יחסית, ולאור העובדה שמערבותו החלה רק לאחר מעצרו של נאשם 2 ורמת האלימות שהפעיל לא היתה גבוהה, עתרה ב"כ המאשימה להשתת מאסר על תנאי וקנס. אשר לנאשם 2 שהיה הרוח החיה באירוע ומי שפצע את אחד השוטרים ואף תקף את מאבטח המועדון, עתרה התובעת להשתת עונש מאסר שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לטובת השוטר שנחבל באירוע.

ב"כ נאשם 1 בטיעוניה לעונש הדגישה את נסיבותיו האישיות הלא קלות של נאשם 1 כמי שעלה מאתיופיה בשנת 1984, התמודד עם קשיי עליה וקליטה וחי כיום בדוחק מעבודתו בשיפוצים ומסייע לפרנסת המשפחה. לדבריה, הנאשם מתגורר עם אמו שמטפלת באחותו הנכה ובשלושת ילדיה. ב"כ הנאשם עתרה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בקנס מתון שיהלום את מצבו הכלכלי.

ב"כ נאשם 2 התמקד אף הוא בנסיבותיו האישיות של מרשו ועתר שלא להטיל עליו עונש של מאסר בפועל ולו גם בדרך של עבודות שירות. הוא הפנה תשומת הלב לכך שמדובר בצעיר משכיל אשר סיים לימודי מדע הרפואה בארה"ב ואחר כך סיים תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. הנאשם הוא למשפחה נורמטיבית, אמו היא רופאה פסיכיאטרית והאירוע עצמו הוא חריג להתנהלותו ואיננו מאפיין את אורחותיו. ב"כ הנאשם גם הדגיש, כי נאשם 2 היה נסער על רקע העובדה שסורבה בקשתו של נאשם 1 להכנס למועדון בגלל מה שהוא ראה כאפליה. ב"כ הנאשם עתר לבחון את האפשרות לבטל את הרשעת הנאשם על מנת שלא לפגוע בעתידו ולחילופין להטיל עליו עונש מותנה בלבד תוך עריכת האיזונים המתאימים בינו לבין נאשם 1.

בתום טיעוניו של ב"כ נאשם 2 ועל רקע עבודתו של נאשם 2 הציעה ב"כ המאשימה מיוזמתה וברוב הגינות, כי תיבחן האפשרות כי נאשם 2 יבצע עבודות של"צ במקום עבודות שירות ולצורך כך היתה נכונה לקבל תסקיר שירות מבחן שיבחן שילובו בעבודה מתאימה. היא הדגישה, עם זאת, כי לא תסכים לביטול הרשעת הנאשם. משכך, ולאור הנכונות שהביע הנאשם לבצע עבודות שירות נדחה הדיון על מנת שתגובש עבורו תכנית מתאימה על ידי שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של נאשם 2 סוקר את נסיבותיו האישיות ועולה ממנו כי הנאשם הוא גרוש ועובד כיום כעצמאי בתחום האינטרנט. בפני קצינת המבחן נטל הנאשם אחריות על מעשיו והביע חרטה ואף הביע חשש שהרשעה תפגע בסיכוייו בעתיד להשתלב בתפקידים בתחום חקר הרפואה. לכן המליצה קצינת המבחן על ביטול הרשעתו של נאשם 2 והטלת של"צ בהיקף של 140 שעות.

אומר כבר עתה, כי אינני מוצאת כל הצדקה לבטל את הרשעת הנאשם. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר לצורך גיבוש תכנית של"צ בלבד כתחליף למאסר בדרך של עבודות שירות. שירות המבחן לא נדרש לבחון את שאלת ביטול הרשעת הנאשם ולא ברור מה גרם לקצינת המבחן להידרש לשאלה זו. טיעוני הצדדים נשמעו בפני ואילו סברתי, כי ראוי לבחון את ביטול הרשעת הנאשם הייתי מורה כך לשירות המבחן בצורה ברורה.

לגופו של עניין: נאשם 2 ביצע מעשי אלימות חמורים שאין להקל בהם ראש. בנסיבות רגילות ואלמלא קיומם של שיקולים לקולא כפי שיפורט בהמשך, היה ראוי להגזר עליו עונש מאסר כפונקציה של מדיניות הענישה המקובלת.

הכלל הוא שמי שמבצע עבירה, מורשע בגינה והמנעות מהרשעה היא חריג שיפה למקרים מיוחדים שבהם לא נשמר האיזון הראוי בין חומרת העבירה לנזק שעתיד להגרם לנאשם מעצם הרשעתו. במקרה שלנו מדובר, כאמור, בעבירה חמורה אשר המנעות מהרשעה איננה הולמת את מידותיה, על פני הדברים. גם אם יהא בהרשעה כדי לפגוע, בדרך מסויימת בנאשם הדבר איננו שקול כנגד האינטרס הציבורי המצדיק את הרשעתו, מה עוד שאינני משוכנעת עד כמה משמעותית תהיה הפגיעה בתעסוקתו של הנאשם בגלל הרשעתו. הנאשם, כמפורט בתסקיר, עובד כיום כעצמאי בתחום האינטרנט ותכניותיו העתידיות בתחום חקר הרפואה, ככל שיש כאלה, אינם ממשיות ומוחשיות.

על כל אלה יש להוסיף את העובדה שהנאשם לא הודה, ניהל הליך הוכחות שבו לא היסס להטיל דופי במאבטח ובשוטרים ולא הביע חרטה לאורך כל הדרך. קשה להתייחס ברצינות לאחריות שנטל בפני קצינת המבחן ולצער שביטא בפניה.

כמו כן יש לקחת בחשבון את העובדה שעל נאשם 2 יש לגזור עונש חמור משל זה של נאשם 1. שיקולי הצדק והאיזון בין שני הנאשמים אינה מאפשרת הטלת סנקציה עונשית קלה יותר דווקא על נאשם 2.

עוד יש לומר: חסד נעשה לנאשם 2 משב"כ המאשימה הסכימה לבחון שילובו בעבודות של"צ. מדובר בהקלה משמעותית עם הנאשם על רקע חומרת מעשיו והתנהלותו. עם זאת, על רקע נסיבותיו האישיות של נאשם 2 כפי שתואר על ידי בא כוחו ובשים לב לכך שמדובר באדם נורמטיבי העובד למחייתו לא אכביד בעונשו מעבר לעתירת התביעה.

סיכומו של דבר אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

1. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע, במשך 3 שנים מהיום.

2. קנס בסך 1,500 ₪, או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב 3 תשלומים חודשיים שווים, שהראשון שבהם ביום 1.6.11. אי עמידה באחד התשלומים יביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

נאשם 2