מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' לביאב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, לאחר שכתב האישום תוקן, שני אישומים נמחקו ובאישום אחד נמחקו חלק מעובדותיו זאת לאחר שהנאשם הגיע להסדר טיעון עם המאשימה לאחר תחילת עדותו של המתלונן.

כל העבירות בוצעו במהלך כשלושה שבועות בין התאריכים 27/4/08 עד 20/5/08 זאת על רקע של סכסוך שכנים.

על פי עובדות האישום הראשון, איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו "מזל שיש לך ילדים, אם לא הייתי רוצח אותך". על פי עובדות האישום השני שתוקן, איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו: "תצא מהחצר או שאני יהרוג אותך" ועל פי עובדות האישום השלישי איים הנאשם על אותו מתלונן בכך שאמר לו: "אני בסוף יעשה כאן בלגנים שאתה תצטער על הרגע שהכרת אותו... תזכור את המילה שלי עוד פעם אני שומע את הקול שלך, אני שובר לך את הראש... הייתי יורד עליך עם פצצות... אני יורד למטה נותן לך מכות... תזהר אני ישלח לך ערבים מיפו... נראה אותך צועק תקבל סטירה אחת אני יעיף לך את הפה העקום שלך... אני ירצח אותך...".

מאחר שההודאה באה לאחר תחילת עדותו של המתלונן ניתנה לי ההזדמנות להתרשם במידה מסוימת מהמתלונן עצמו מהרקע לסכסוך ומחששו של המתלונן מפני הנאשם.

מדובר במתלונן יליד 1929, המתגורר במקום מאז שנת 1950 כאשר לפני כשבע שנים רכש הנאשם דירה מעל לדירת מגוריו של המתלונן.

מהעדות עלה שהמתלונן החזיק בחצר הבית חפצים שונים אשר היוו ככל הנראה מטרד לשכניו. עם זאת, יחסו של הנאשם אל המתלונן, מאז נכנס להתגורר במקום ובמיוחד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היוותה איום ממשי על הקשיש.

ב"כ המאשימה ביקש להחמיר בדינו של הנאשם הן נוכח אופי העבירות שביצע, הן בהתחשב במצבו של המתלונן והן לאור עברו הכולל עבירת איומים משנת 2007 ולפיכך עתר להשית עליו כפי שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון 2 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותן בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם מנגד ביקש לשים את הדגש על המטרד שהיווה המתלונן לנאשם ולשאר דיירי הבניין בכך שהניח שחצר הבית המשותף זבל כהגדרתו שהיה למפגע תברואתי ממשי, ביקש להיכנס לנעליו של הנאשם שנאלץ כדבריו להתמודד עם שכנו הבעייתי דבר אשר הביאו לאיבוד שליטה ולהתנהגות כפי שבאה לידי ביטוי בעובדות כתב האישום לכן סבר שניתן להסתפק במקרה זה בהטלת קנס סמלי בלבד. רק לחילופין הציע להטיל על הנאשם גם עונש של מאסר על תנאי אף שביקש להימנע מכך על מנת שלא להפר את האיזון ביחסים בין הנאשם למתלונן.

לחיזוק טיעוניו הגיש שורה של גזרי דין בהם הסתפק ביהמ"ש בין אם בהטלת קנס סמלי, בין אם הטלת עונשי מאסר על תנאי קצרים ואף מקרה אחד בו הוחלט על סיום ההליך באי הרשעה.

עיינתי בכל גזרי הדין שהוצגו לפניי ולא מצאתי כי הם הולמים את נסיבות המקרה שבפניי וכן לא מצאתי את הנסיבות המיוחדות שהצדיקו בכל אחד מהמקרים האחרים סטייה מרמת ענישה ראויה.

לא התעלמתי גם ממכתבה של שכנתו של הנאשם ממנה עלה חיזוק לטיעוני הנאשם על המטרד שמהווים החפצים השונים שהונחו על ידי המתלונן בחצר הבית.

כך או כך, לא ניתן להסכים לפיתרון סכסוכים בדרך בה בחר הנאשם.

נכון עשה הנאשם כאשר פנה לרשויות לפעול לפינוי האשפה שהניח הנאשם לטענתו בחצר הבית ואכן על הרשויות לפעול להסרת המפגע אם יש כזה.

לא מדובר באיומים של מה בכך וגם אינני יכולה להתעלם מגילו של המתלונן ומהחרדה שאחזה בו לנוכח האיומים שהשמיע כלפיו הנאשם. דרך פסולה זו של פתרון סכסוכים חייבת להיפסק בוודאי שהצעת ב"כ הנאשם לסיים הליך זה בהטלת קנס בלבד אינה ראויה מכל היבט שהוא.

לנוכח העובדה שאין זו הפעם הראשונה שהנאשם מסתבך בעבירה מסוג זה, התרשמתי שלא התנהלותו של המתלונן היא עצמה שגרמה לנאשם לבצע את העבירות אלא כנראה פאן מסויים באישיותו.

בנסיבות אלה, אלמנט ההרתעה הוא החשוב וזאת על מנת למנוע מהנאשם מלשוב ולהציק ולאיים על המתלונן בפרט ועל האחרים בכלל.

סוף דבר, בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1.חודש מאסר בפועל אותו ירצה הנאשם בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות במרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק. העבודות תבוצענה בימים א' עד ה' 8 שעות עבודה יומיות בפיקוח הממונה על עבודות השירות. תחילת ביצוע העבודות השירות בתאריך 17/10/10.

במועד זה יתייצב הנאשם בשעה 08:00 בפני הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז לצורך קליטה והצבה.