מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אבו עראם ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירת שב"ח.

לעבירה זו לא נלוו עבירות נוספות.

לטענת הנאשמים, הם נכנסו לתחומי ישראל כדי לשבור שבר נוכח המצב הכלכלי הקשה בשטחי הרשות.

העבירה בוצעה על ידם ב- 3/08 ומאז שחרורם בתאריך 8.4.08 לא שבו לבצע עבירה פעם נוספת, לאחר שהפנימו את האיסור בכניסה לישראל ללא אישור.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמים מאסרים בפועל, נוכח מדיניות הענישה, לפיה יש להרתיע מפני פגיעה בריבונות ישראל, הן את הנאשמים והן עבריינים בכוח.

מנגד, עתר ב"כ הנאשמים, לאור הלכת פרגון, להסתפק בענישה הצופה פני עתיד, שיהיה בה כדי להרתיע את הנאשמים, שעצם מעצרם הרתיעם מלשוב ולבצע את העבירה.

אין מחלוקת כי לצורך הגנה על אזרחי ישראל, ראוי בד"כ להחמיר בענישה כנגד מי שמפרים את ריבונות המדינה ובכך עלולים לסכן את בטחונה.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמזה תקופה ארוכה שורר שקט יחסי, באופן המאפשר חריגה מהענישה המחמירה.

על רקע הרגיעה במצב הבטחוני, גם נקבעה ההלכה בפסק דין פרג'ון.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2.כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 3000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו.

הקנסות יקוזזו מההפקדות שבתיק ב"ש 1314/08.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.