מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' סנבטו

בפני

שופטת רחל טאובר

הכרעת דין

הנאשם סנבטו דרבבאו מואשם כי ביום 22.2.08 יום ו' בשבוע, בשעה 06.01 בעת שנהג ברכב הונדה ברח' הרצל 206 ברחובות, נהג בשכרות.

מבדיקת ינשוף שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף הינו 490 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה בחוק.

הנאשם כפר באשמה.

הקראה ראשונה בתיק נקבעה ליום 15.4.08. הוגשה בקשת דחייה והתיק נדחה ליום 22.6.08.

ביום 22.6.08 נדחה התיק לפגישה עם רמ"ת ליום 6.10.08.

גם ביום 6.10.08 נתבקשתי לדחות את התיק כדי לשוחח עם רמ"ת והתיק נדחה ליום 9.12.08 וקבעתי כי חובה על הנאשם להיות נוכח.

ביום 9.12.08 כפר הסניגור המלומד באשמה והתיק נדחה להוכחות ליום 22.6.09.

ביום 22.6.09 התייצב העד רס"מ ערן דקל, הוא העיד ונחקר והתיק נדחה ליום 29.12.09.

מצאתי לנכון לכתוב את מספר הדחיות וההופעות של הסניגור והנאשם, שכן טענת ההגנה של הנאשם כפי שהתברר לי בישיבת ההוכחות האחרונה (ביום 19.12.10) היא כי הנאשם לא נהג ברכב. אולם לא הנאשם ולא הסניגור לא טרחו להודיע לביהמ"ש לאחר כ- 5 ישיבות כי הנאשם לא נהג ברכב. גם לא ביום 29.12.09, 24.6.10, 4.11.10 אלא רק ביום 19.12.10.

ביום 29.12.09 העיד העד דורון חגי, שוטר, ואמר בעדותו:

"ראיתי את העבירה שביצע הנהג, נהיגה בשכרות. ראיתי שהוא נהג ונעצר ועוכב והבאתי אותו לבדיקת שכרות ינשוף בתחנה, בתחנת רחובות".

למרות שלא נתתי לעו"ד אחר שאין לו יפוי כח והוא לא ממשרד עו"ד גולן לחקור את העד, ביקש הסניגור המלומד, עו"ד שדלצקי ממשרד עו"ד גולן לחקור עד זה בשנית. סברתי שרק אם ישולמו הוצאות משפט ניתן יהיה להזמין את העד בשנית, שכבר העיד והיה בבימ"ש פעמיים, אך הסניגור לא נכח ושלח עו"ד אחר. ההוצאות לא שולמו והסניגור ויתר על שמיעת העד דורון חגי בשנית.

עד התביעה דורון חגי הגיש לביהמ"ש שני מסמכים: ת/4 ו- ת/5.

מעיון ב- ת/4 עולה כי העד ערך דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות, ממנו עולה כי בהרצל 206 ברחובות, שזה מול בניין המשטרה, נעצר הרכב לבדיקה אקראית, כשהשוטר כותב שהנהג נראה מול התחנה עם מספר אנשים ברכב וכאשר התקרב לרכב ראה בקבוקי בירה בתוך הרכב.

הנאשם אמר כי החל בנסיעה מקרית משה, כי שתה אלכוהול לפני 3 שעות, היינו בירה, בקריית משה, שני בקבוקים. היה לו ריח אלכוהול קל מהפה והתנהגותו היתה פרועה. כמו כן בזמן שנעצר עישן סיגריה.

מדוח העיכוב ת/5 עולה כי הנאשם עוכב בשל חשד לנהיגה בשכרות ותגובתו במעמד העיכוב היתה: "שתיתי רק שתי בירות". לביהמ"ש הוגש גם הדו"ח שקיבל הנאשם ובמעמד רישום הדו"ח אמר הנאשם: "אין לי מה להגיד, טעות שלי".

הדגשתי עובדות אלה כי בשום שלב במהלך החקירה במשטרה לא אמר הנאשם שלא נהג ברכב וגם לא מסר מי נהג ברכב.