מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' מיכאלי

בפני

שופטת לאה שלזינגר שמאי

הכרעת דין

אקדים אחרית לראשית ואומר, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

העובדות:

1.         בתאריך 08.05.07 בשעה7:40 0 בערך נהג הנאשם באוטובוס ציבורי תוצרת "מאן" מ.ר.  9011701 (להלן: "האוטובוס"), בראשל"צ ברח' אבי האסירים ובצומת עם רח' הרצל  פנה ימינה (להלן: "הצומת"). במקום הנ"ל נמצא מעבר חציה המסומן על הכביש ותמרור ה-8 מהבהב ותמרור ב-36.

2.         עפ"י כתב האישום, באותה עת, חצתה את הכביש הולכת רגל אנה ארקס בהליכה רגילה מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשם (להלן: "הולכת הרגל"). הנאשם לא האט רכב ובהתקרבו למעבר החצייה, לא נתן זכות קדימה להולכת הרגל במעבר החצייה ומנע ממנה להשלים חצייתה בבטחה בכך שפגע בה עם רכבו (להלן:" התאונה").  לאחר התאונה הזיז הנאשם את רכבו.

3.         כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלות של ממש לרבות איבוד הכרה, שבר בקרסול שמאל, שברים בצלעות, חבלה בראות ובבטן, שהצריכו ניתוחים ואשפוז ממושך.

4.        הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

א. אי האטה לפני מעבר חצייה- תקנה 52 (6) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (2575).

ב. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה- תקנה 67 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (5428).

ג. נהיגה רשלנית- סעיף 62 (2)+ 38 (2) לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א- 1961 (2029+2011).

ד. גרימת חבלה של ממש- סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א- 1961 (2009).

ה. הוזזת רכב ממקום תאונה- תקנה 144 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961.  

5.         הכפירה

         ב"כ הנאשם הודיע בהקראה  מהות כפירתו בהאי לישנא: "כופר בכל למעט טענת אליבי, היינו שם, היה מגע בין הולכת הרגל לבין האוטובוס במעבר החצייה. היא פגעה באוטובוס 60 ס"מ מהפינה הימנית אחורית".