מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' בלום

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בהודעה לתשלום קנס שהפכה לכתב אישום, לאחר שהנאשם ביקש להישפט (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 31.3.08 שעה 10:20 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 5021115 בכביש 444 כניסה צפונית לשוהם, ובעת שהיה בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.

3.בהקראה טען הנאשם: "לא היה, זה היה מירס אין לי פלאפון הוא היה תקוע בדיבורית, הוא לא עבד נתתי לחיצה עמדתי ברמזור אמרתי שאני לא יכול לדבר ואדבר אח"כ".

4.בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, ישעיהו אברהם עת/1, והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.השוטר ע/ת 1 ישעיהו אברהם, סיפר בעדותו כי, נסע בכביש 444 מדרום לצפון וראה את הנאשם שנסע מצפון לדרום מחזיק מכשיר טלפון נייד ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל, השוטר ביצע פרסה ונסע אחריו ועצר את הנאשם ברמזור של הכניסה הצפונית לשוהם בעוד שהנאשם מחזיק בפלאפון ומדבר. השוטר הורה לנאשם לעצור בצד הדרך ורשם לו את הדוח (ת/1).

העד הדגיש, כי ראה את הנאשם פעמיים אוחז בטלפון ומצמידו לאוזן שמאל כשנסע מול הנאשם וכשהגיע לנאשם, לאחר שביצע פרסה והנאשם כלל לא הבחין בו עד שעד התביעה הורה לו לעצור בצד.

תגובת הנאשם לדו"ח הייתה: "קיבלתי פלאפון ועמדתי ברמזור ודיברתי וניתקתי".

בחקירתו הנגדית, סתר העד את טענת הנאשם, כי הנאשם אמר לו שמדובר במירס וציין, כי לו היה נטען כך, היה רושם זאת בדו"ח.

6.הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי לא הבחין בשוטר כשנסע מולו, אלא רק כשהתקרב והיה במרחק של כ-50 מ' מהמשאית בה נהג. הוא קיבל קריאה בווקי-טוקי בעומדו ברמזור, ורק לחץ על כפתור כדי לקבל את הקריאה.

לגרסתו, הוא אמר מיידית לשוטר שמדובר במירס ולא בטלפון סלולרי. השוטר לא רשם זאת, וכי אין לו קו למירס אלא רק ווקי-טוקי, ולכן לא יתכן שהצמידו לאוזנו.

7.גם לפי גרסת הנאשם בוצעה עבירה, שכן הודה שהשתמש במכשיר קשר "ווקי-טוקי" בעת נהיגתו.

אולם, אני מקבלת את עדותו של עת/1 כמהימנה, שראה פעמיים בהפרש זמן שבו דלק אחרי הנאשם, את הנאשם מחזיק במכשיר טלפון נייד צמוד לאוזנו.

הנאשם לא הביא ראיה כדי לתמוך בגרסתו שהיה בידיו מכשיר קשר בלבד ללא קו טלפון, למרות שראיה זו הייתה בהישג ידו, אם על ידי מעבידו או מהחברה מפעילת המכשיר.

8.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום י"ח סיון תש"ע, 31/05/2010 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

טיעונים לעונש:

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מדובר בעבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.