מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' אושקוב

החלטה

בפניי בקשה להורות על לסיווג יתרת פסילתו של המבקש באופן שיוכל לנהוג על רכב משא עד 11 טון

בימי א' עד ה' בין השעות 06:00 עד 18:00.

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ובתאריך 24/12/08 גזר כב' השופט טרסי על הנאשם בין היתר פסילה בפועל לתקופה של 360 יום .

כעת מבוקש לסווג את הפסילה, כפי שצוין לעיל, בנימוק כי המשאית שבבעלותו אבדה לחלוטין וכתוצאה מכך ועקב מצבו הרפואי של אשתו הוא זקוק לרישיון לצורך פרנסת המשפחה.

המאשימה מתנגדת לבקשה מכמה סיבות:

הנאשם הורשע על פי הסדר טיעון ונלקחו בחשבון כל הנסיבות, הנאשם מנסה להשתמש בבית משפט זה כערכאת ערעור לאחר שחלף המועד להגשת ערעור, כמו כן העונש שהוטל על הנאשם הינו ראוי והולם ואין מקום להקלה ולתת לו לנהוג על רכב משא.

סעיף 36 א' לפקודת התעבורה קובע כי :

"הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפורש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסוים, או לגבי סוג מסוים של רכב."

הסעיף דלעיל, קובע כי חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות בכדי שבית המשפט יורה על סיווג הפסילה ואת הנסיבות יש לפרט בפסק הדין.

בע"פ124/08 (חי) פדידה מרדכי נ' מדינת ישראל קבע כב' השופט כ' סעב מהן הנסיבות המיוחדות שעל בית המשפט להתחשב בהן בבואו לשקול בקשת סיווג:

"ראשית מידת המסוכנות מהנאשם, כך שכל שמידת המסוכנות תעלה, כך יטה ביהמ"ש שלא לסייג את הפסילה. שנית משך תקופת הפסילה, ככל שהתקופה תהיה ארוכה יותר ייתכן ויהיה מקום לסייג את הפסילה גם אם למשך תקופה חלקית. שלישית האם הסיווג ירוקן מתוכן את עונש הפסילה ובין היתר האם תנאי הסיווג מתוחמים מבחינת זמן ומקום. ככל שבקשת הסיווג מתייחסת לסוג מסוים וספציפי של רכב וכאשר השימוש בו יהיה מתוחם מבחינת הזמן והמקום , כך אפקטיביות הפסילה תעלה וכן הסיכון מהנאשם יפחת באופן משמעותי. רביעית מה מידת הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מדחיית בקשת הסיווג והאם מדובר בנזק מוכח. טענה זו נשמעת לעיתים קרובות, ברי שכל פסילה עלולה להביא לנזק כלכלי לנאשם ולעיתים נזק זה מתעצם כאשר כלי הרכב מהווה כלי עבודה שמאפשר לנאשם יכולת תנועה חופשית או מקור פרנסה כמו נהג מונית , יחד עם זאת, נזק כלכלי לבדו אינו מצדיק סיוג ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ." (הדגשה שלי מ.כ).

במקרה דנן, דינה של הבקשה להדחות לא רק מהטעם שאין מקום לדון בבקשה זו היות ותקופת הפסילה הייתה חלק אינטגראלי מהסדר הטיעון ושהיה מקום לשקול את הנסיבות המיוחדות רק בעת מתן פסק דין, אלא שגם לגופו של עניין, נזק כלכלי לבדו אינו מצדיק סיווג .

אוסיף כי העובדה שהמחוקק קבע עונש פסילה מינימאלי של 24 חודשים בגין העבירה בה הורשע הנאשם, מעידה על חומרת העבירה והמסוכנות הטמונה בה ובמקרה דנן במסגרת הסדר הטיעון הופחתה בצורה משמעותית תקופת הפסילה .

אופן הסיווג כפי שמבקש ב"כ הנאשם מאפשר לו לנהוג במהלך שעות היום- עד השעה 18:00, סיווג זה אינו מאיין את מסוכנותו של הנאשם, במיוחד כאשר מבוקש לנהוג ברכב משא .

מה גם לנוכח חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, הנני סבורה כי סיווג הפסילה ירוקן מתוכן את עונש הפסילה.

תקופת הפסילה שנותרה לנאשם אינה ממושכת ועומדת על כחודש ימים.

לאור האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה.

מזכירות תשלח תוכן החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תש"ע, 22 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.