מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נ' טורק

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע עפ"י הודייתו בביצוע עבירה בהתאם לסעיף 186 (א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

העבירה נעברה ב – 09/06.

הנאשם כפר תחילה במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

בין לבין הוחלפו סנגורים ונדחו דיונים בעטיו של הנאשם.

לבסוף, הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ביהמ"ש הורה על עריכת תסקיר שרות מבחן ולביהמ"ש הוגשו שני תסקירים במרחק זמן זה מזה והשהות שניתנה, ניתנה לבקשת שרות המבחן ועל מנת לבחון התנהלותו של הנאשם.

כן הוגשה לי חוו"ד הממונה על עבודות שרות.

שרות המבחן סבור, כי הנאשם שינה דרכו לטובה.

מאז שנת 2006, לא נפתחו כנגדו תיקים, התרחק מסמים, הקים משפחה בה הוא מתפקד באופן חיובי, עובד לפרנסתו והתרחק מעולם הפשע.

שרות המבחן ממליץ כי אמנע כיום ובמצבו מלהטיל עליו מאסר ואסתפק בהטלת מאסר מותנה ועבודות של"צ.

ב"כ המאשימה עומד על מיצוי הדין עם הנאשם לאור עברו הפלילי, מהות העבירה אותה עבר, חומרתה ונפיצותה וחרף חלוף הזמן שמאז ביצועה.

אציין, כי אחרונת העבירות שעבר הנאשם, זולת זו שבפני, הינה משנת 2003.

ביהמ"ש אינו מקל ראש במהות העבירה בה הורשע הנאשם ואולם העונש אינו נגזרת אוטומטית של סעיף החיקוק בו מורשע נאשם, עונש הינו אינדיוידואלי ועל ביהמ"ש להתחשב במכלול הנסיבות ולמוד לכל נאשם העונש, כמידתו.

עוד אציין, כי מדיניות הענישה אשר הייתה נקוטה בשנת 2006 עת עבר הנאשם העבירה הייתה מקלה יותר מזו הנקוטה כיום.

סופו של דבר, לאחר ששקלתי מכלול נסיבות העניין, מכל צד והיבט והתחשבתי גם באמור בתסקירי שרות המבחן לגבי כברת הדרך אותה עשה הנאשם ותפקודו החיובי כיום ובשים לב לכך שלא נפתחו כנגדו תיקים פליליים מאז ביצוע העבירה נשוא כתב האישום ועד כה, הנני סבורה כי אוכל להימנע מהטלת מאסר אשר בנסיבות, לא ישרת גם את אינטרס הצבור ויביא להיפלטות הנאשם ממעגל העבודה ואכביד ידי בהיבט הכספי ובענישה צופת פני עתיד.

יצויין, כי לא נלוותה להחזקת הסכין עבירה נוספת כלשהי.

לפיכך, הנני גוזרת דינו של הנאשם כדלקמן:

מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור תוך תקופה של 2 שנים העבירה בה הורשע ויורשע בגינה.

חתימה על התחייבות על סך 3,000 ₪ בערבות עצמית להימנע מלעבור עבירה מן העבירות לפיהן הורשע הנאשם וזאת, תוך 2 שנים מהיום.