מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' שרעבי

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ומרשיעה אותו בעבירה לפי תקנה 26(2)לתקנות התעבורה.

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 23.05.07 בשעה 0250 נהג רכב כאשר הינו שיכור על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו בה נמצאו 320 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, עבירה לפי סעיף 62(3 לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בשכרות, באמינותו של מכשיר הינשוף, תקינותו ודרכי הפעלתו.

נשמעה פרשת התביעה במסגרתה העידו העדים הבאים:

ערן דקל, טכנאי ממעבדת המכשור של משטרת ישראל, הגיש תע"צ תקינות, טופס ביקורת תקופתית וכרטיס מכשיר ונחקר בחקירה נגדית לעניין הפעולות שביצע במסגרת הביקורת התקופתית למכשיר הינשוף וכיול הבלון.

רן לייכט, סייר במשטרת התנועה הארצית, הפעיל את מכשיר הינשוף והגיש את המסמכים שערך, דו"ח הזמנה לדין, זיכרון דברים על בדיקת שכרות, דו"ח הפעלת ינשוף, פלט נשיפה, דו"ח עיכוב, פלט כיול וטופס מאפיינים.

על פי המסמכים שערך העד הודה בפניו הנאשם בכך ששתה שתי כוסות וודקה רד בול במועדון. מפיו נדף ריח חריף של אלכוהול ובהליכה על קו התנדנד. ביתר הבדיקות עמד הנאשם בהצלחה, בעמידה היה יציב ולא החטיא בהבאת אצבע לאף בעיניים עצומות.

בעדותו הסביר העד את משמעות תרשומתו כי הנאשם התנדנד בהליכה על קו : " זה פשוטו כמשמעו. כשהוא הלך על הקו הוא התנדנד. במקום ללכת ישר הוא טיפה נטה ימינה ושמאלה.

בסיום פרשת התביעה הודיעה ההגנה כי הנאשם לא יעיד ולא ישמעו מומחים מטעם ההגנה, על מנת שלא להטריח את בית המשפט.

מצאתי כי התביעה לא הוכיחה ברמה הדרושה בפלילים כי הנאשם נהג בשכרות ולפיכך אני מזכה אותו מביצוע עבירה זו מנימוקים אלה:

בתיק תעבורה מס' 11893/07 בעניין מדינת ישראל נ' עינת עוזרי שניתן בבית המשפט לתעבורה בירושלים בהרכב מיוחד של שלושה שופטים נקבע כי עד לרמת אלכוהול של 400 מיקרו גרם המתקבלת בבדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ינשוף, קיימת אפשרות לסטייה ואי דיוקים במדידה.

אמנם מדובר בהחלטה שאינה מחייבת אך לא ניתן להתעלם מכך שההחלטה ניתנה על ידי הרכב מיוחד אשר נשמעו בפניו עדויותיהם של מומחים רבים מטעם ההגנה וכן מומחים מטעם התביעה מן הארץ ומן העולם.

בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב קבע כי מכשיר הינשוף "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל".

בית המשפט הגיע למסקנה כי "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים."

בית המשפט קבע כי "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות."

החלטת בית המשפט בעניין עוזרי אומצה בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09, מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע :

" משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי תוצאות מבחן מאפיינים שנערך לו.

גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".

אף התביעה אינה מתייחסת עוד לרף של 240 מיקרו אלכוהול הקבוע בתקנות התעבורה כרף מחייב הקובע נהיגה בשכרות והערעור אשר הוגש על ידה בנוגע להחלטה בעניין "עוזרי" הוגבל על ידה לרמה שמעל 290 מיקרו אלכוהול.