מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' טאהא

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור ב-37 בכך שלא עצר את רכבו ולא נתן זכות קדימה לרכב הבא אל הצומת לפי תקנה 64(ד) ותקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי עצר את רכבו ואף נתן זכות קדימה.

מטעם התביעה העיד שוטר אשר ערך הזמנה לדין וכתב אישום (ת/1) והנאשם העיד להגנתו.

לאחר ששמעתי והתרשמתי מעדותם של עד התביעה ושל הנאשם, קראתי ועיינתי ב-ת/1 ובפרוטוקול הדיון, שוכנעתי כי התביעה הוכיחה את האישום המיוחס לנאשם, וזאת מעבר לספק סביר, מהנימוקים כדלהלן:

עד התביעה ערך תרשומת המציינת באופן מפורט וברור את נסיבות ביצוע העבירה וכן ערך סקיצה להבהרת מקום ביצוע העבירה.

עד התביעה הבהיר כי מקום עמידתו היה במרחק של 15 מ' מן הצומת ובתשובה לשאלה ענה, כי ממקום עמידתו אין כל הפרעה בשדה הראיה לעבר הצומת. הנאשם אשר טען כי במקום קיימת גדר המסתירה את שדה הראיה לעד, לא הציג כל צילום של המקום על מנת לסתור את גרסת העד.

ממקום עמידתו זה הבחין העד ברכב הנאשם אשר נסע ברחוב רמז, התקרב לצומת והמשיך בנסיעה רצופה לתוך הצומת תוך אי ציות לתמרור ב-37 המוצב מימינו.

העד הוסיף בעדותו כי לא ציין קיומו של קו עצירה במקום הואיל והמקום עבר שיפוצים וגם אם היה סימון של קו עצירה הרי שהיה דהוי. לגרסת העד, לא עצר הנאשם בשום מקום טרם כניסתו לצומת, אלא נסע באופן רצוף.

לא זו בלבד שהנאשם לא נעצר טרם כניסתו לצומת, אלא שמתוך עדותו של העד עולה כי הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב פיאט מס' 4229005 אשר נסע ברחוב אוסישקין, משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם, ועקב כניסת הנאשם לצומת, נאלץ לבלום ולצפור. מתן זכות קדימה מוגדר בחוק : "אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם". תגובת נהג הפיאט באופן שצפר ובלם, מלמדת על היותה תגובה לכניסתו של הנאשם לצומת תוך אי מתן זכות קדימה. עד התביעה ציין בתרשומתו כי בזמן בו נכנס הנאשם לצומת, הגיע רכב הפולקסווגן לצומת וכניסת הנאשם לצומת גרמה לו לבלום ולצפור.

הנאשם מודה בכך שרכב פיאט התקרב לצומת, אך טוען כי הרכב התקרב במהירות עצומה וצפר הואיל וחשב בטעות כי הנאשם יוצא לעבר הצומת. איני מקבל את גרסת הנאשם שכן, לו היה הנאשם נעצר לפני הכניסה לצומת לא היתה כל סיבה לרכב שהגיע משמאלו לצפור לו. לא זו בלבד שרכב הפיאט צפר לנאשם אלא אף נאלץ לבלום. הנאשם המשיך בנסיעה לעבר הצומת למרות שרכב הפיאט התקרב אל הצומת וגרם לו לבלום ובכך פגע בזכות הקדימה הנתונה לרכב הפיאט.

הנאשם לא הביא לעדות עד הגנה שישב כנוסע ברכבו והימנעותו מהבאת העד פועלת לחיזוק גרסת התביעה.

יש לראות גם בתגובת הנאשם לעד התביעה חיזוק לראיות התביעה : "נפל לי השלט של הרדיו למטה. אני התכופפתי למטה כדי לחפש אותו ולא ראיתי שיש עצור. הוא צודק שאני לא עצרתי ". אני דוחה את טענת הנאשם כי התגובה כפי שנרשמה על ידי העד לא נאמרה על ידו ואיני סבורה כי העד בדה אותה מלבו. אף הנאשם הודה בעדותו כי ייתכן שאותו יום נפל לו השלט של הרדיו.

נוכח כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתן היום, י' טבת תש"ע, 27 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: