מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' דנן

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אני מאמצת את החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים שניתנה בתיק תעבורה 11893/07 האמור בעניין עוזרי. החלטת בית המשפט בירושלים ניתנה בהרכב מיוחד של שלושה שופטים לאחר שמיעת עדויותיהם של מומחים רבים מטעם ההגנה ומטעם התביעה. בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב הגיע למסקנה כי מכשיר הינשוף, "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל". עוד נקבע כי, "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים". בית המשפט החליט כי, "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה מתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות."

החלטת בית המשפט בירושלים אומצה בתאריך 22.3.10 בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09, מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע :

" משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי מבחן מאפיינים שנערך לו.

גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".

נוכח כל האמור לעיל, על אף שמדובר בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט לתעבורה ואינה הלכה מחייבת, הרי שאין להתעלם מהחלטה שניתנה לאחר בדיקה מעמיקה של אופן הפעלת מכשיר הינשוף לאחר שמיעת שורת מומחים, החלטה שאף אומצה בבית המשפט המחוזי.

יתר על כן, אף המאשימה אינה מתייחסת עוד לרמת האלכוהול של 240 מיקרו גרם הקבועה בתקנה 169א לתקנות התעבורה כרף מחייב, ואף היא הגבילה את הערעור שהוגש על החלטת בית המשפט בירושלים לרמה של 290 מיקרו גרם אלכוהול ומעלה.

הואיל ורמת האלכוהול שנמצאה בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, על פי פלטי בדיקת נשיפה, עומדת על 335 מיקרו גרם, רמת אלכוהול הנמצאת מתחת לרף שולי הביטחון שנקבע בעניין עוזרי, אני מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.

בנוסף לכך בחנתי האם מצביע חומר הראיות על היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים. בר"ע 666/86 סאמי סודקי נגד מדינת ישראל נפסק כי ניתן לקבוע ממצאים של נהיגה בשכרות בהסתמך על התרשמות סובייקטיבית גם בלא ממצאים מדעיים, אלא שיש לנהוג במקרים אלה במשנה זהירות שכן מדובר בהסתמכות על התרשמות סובייקטיבית שיתכן ומבוססת על טעות ואי הבנה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהוגש לעיוני וכן שקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם היה נתון תחת השפעת משקאות משכרים וזאת מנימוקים אלה:

בבדיקת מאפיינים שנערכה לנאשם נמצא כי הנאשם מתנדנד בהליכה על קו, החטיא בהבאת אצבע יד ימין ויד שמאל לאף בעיניים עצומות, מפיו נדף ריח אלכוהול. אומנם, עורכת הבדיקה ציינה, כי עמידתו של הנאשם היתה יציבה, הופעתו מסודרת והתנהגותו רגילה, אך כאשר לפני נאשם אשר הודה בשתיית בירה מפיו נדף ריח אלכוהול , הוא לא היה יציב בהליכה על קו ולא היה במלוא חושיו שכן לא הצליח להביא אצבע לאף בעיניים עצומות יש בכך כדי להעיד על כך שהיה נתון תחת השפעת משקאות משכרים. גם אם חלק מהמאפיינים היו תקינים עדיין יש בשאר המאפיינים כדי ללמד על סממנים של שכרות. שתיית אלכוהול משפיעה באופן שונה על כל אדם, אך אי עמידה אף בחלק מן המאפיינים המפורטים מוכיחה קיומה של השפעה.

בפסקי הדין שהוצגו לעיון בית המשפט על ידי ב"כ הנאשם היה מדובר בנאשמים אשר לא החטיאו במבחן הבאת אצבע לאף ועל כן נפסק באותם פסקי דין כי ריח בלבד אינו מהווה אינדיקציה לשכרות.

נוכח האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2).

הנאשם נוהג משנת 2003 ולחובתו 5 הרשעות קודמות.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, את חומרת העבירה, ותיקו של הנאשם בנהיגה ועברו התעבורתי אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.הנאשם ישלם קנס בסך 1000 ₪ או 15 ימי מאסר. הקנס ישולם תוך 60 יום