מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' גרבי

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 22.04.08 בשעה 1010 נהג בקטנוע מס' 7090914 בנתניה ברחוב ששת הימים - דיזנגוף, בהיותו פסול מלהחזיק רישיון נהיגה, ללא רישיון נהיגה תקף לנהיגת קטנוע, ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח תקף.

כפירת הנאשם התייחסה לנהיגה.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות ובפרוטוקול הדיון, נותר בלבי ספק באשר לזיהויו של הנאשם. ואלה הנימוקים המפורטים להחלטתי :

זיהויו של הנאשם מתבסס על עדותו היחידה של השוטר מייליך דוד אשר לדבריו זיהה את הנאשם בעת שהנאשם נסע מולו על קטנוע. העד תיאר כי נסע ברחוב שמואל הנציב בנתניה מכיוון דרום לכיוון צפון וכאשר הגיע לכיכר צומת הרחובות ששת הימים ודיזנגוף, הבחין בקטנוע שהגיע בנסיעה מולו במרחק של 5 מ' וזיהה את פניו של הנאשם המוכר לו מעבודתו כבלש בתחנת נתניה. לדבריו, הקטנוע נסע במהירות ופנה ימינה לכיוון רחוב דיזנגוף.

כאשר נוסעים שני כלי רכב זה מול זה ומתקרבים לכיכר, משני צידי הכיכר, הרי שהמרחק ביניהם הינו מרחק גדול מ-5 מ'. בנסיבות המתוארות כאשר העד והנאשם נוסעים משני צידי הכיכר, ספק אם ניתן לזהות פניו של נהג הקטנוע.

נסיעתו המהירה של הקטנוע ופנייתו ימינה בעת הגיעו לכיכר, כפי שמתואר על ידי העד, מקשים אף הם על הזיהוי, בפרק הזמן הקצר בו נסעו זה מול זה.

היותו של נהג הקטנוע חבוש בקסדה, על אף שהעד ציין כי מדובר בקסדת חצי ללא מגן שמש, מקשה אף היא על הזיהוי שכן לא ניתן להבחין בשיערו של הנהג, המהווה פרט העוזר בזיהוי.

יתר על כן, למרות שהעד הדגיש במזכר נפרד (ת/4) שצירף לדו"ח פעולה (ת/3 ) שערך, כי הנאשם חבש קסדה, לא פירט את צבע הקסדה ולא ציין האם כאשר הגיע אל ביתו של הנאשם אחז הנאשם בידו קסדה או האם הייתה קסדה על הקטנוע. העד לא ניסה לבדוק האם ברשותו של הנאשם נמצאת קסדה התואמת את הקסדה בה הבחין, לגרסתו, על ראשו של הנאשם.

העד העיד כי שינן את מספר הרישוי של הקטנוע במהלך הנסיעה אחרי הנאשם עד שבדק את המספר במסוף. בעדותו טען כי ראה את לוחית הרישוי לאחר שפנה אחרי הקטנוע לרחוב דיזנגוף ונסע אחריו. העד לא ידע למסור איזה מרחק נסע אחרי הקטנוע באופן שאפשר את שינון המספר ומתי נותק קשר העין עמו. ספק בעיני כיצד הצליח העד להבחין בלוחית הרישוי ולזכור את מספר הרישוי כאשר הוא מתאר נסיעה מהירה של הקטנוע בכיכר ופנייתו ימינה, בעוד באותו שלב נמצא העד מולו ועליו להקיף את הכיכר על מנת להגיע לרחוב דיזנגוף ולנסוע אחריו.

למרות שהעד פירט בדו"ח הפעולה שערך את צבע בגדיו של הנאשם אותם זיהה כשהבחין בנאשם, לא ציין האם הנאשם לבש אותם בגדים כאשר פגש בו ליד ביתו.

למרות שלצד העד ישב שוטר נוסף אשר לטענת העד זיהה גם הוא את הנאשם, לא ערך אותו שוטר כל תרשומת באשר לאירוע ולא מסר עדות מטעם התביעה. לפיכך, נשארת עדותו של עד התביעה עדות יחידה אשר אינה נתמכת בעדותו של עד נוסף אשר נכח באירוע.

גרסת עד התביעה כי הקטנוע עורר את חשדו ולכן נסע אחריו אינה מבוססת ואין לה הסבר סביר בעדותו או בתרשומת שערך.

לא נגבתה הודעת נאשם שהיה בה כדי להביא באופן מפורט את גרסתו נכון לזמן האירוע. לטעמי, לא ניתן לראות בתגובותיו לשוטרים במקום האירוע תמיכה בגרסת התביעה. בדו"ח ת/1 נרשם כי הנאשם מסרב להגיב לדו"ח ולקבל אותו, ובדו"ח ת/2 נרשמה תגובתו כי היה צריך ללכת לרופא שיניים, תגובה אותה אין הנאשם מכחיש אך מסביר כי אכן היה לו תור לרופא שיניים, אך לא נהג. לטענת הנאשם אמר לשוטר שנכח באירוע עם עד התביעה כי לא נהג בקטנוע אך אותו שוטר לא הובא לעדות על ידי התביעה. התגובה שנרשמה על ידי עד התביעה בת/3 לפיה אומר הנאשם כי עשה טעות, הוכחשה על ידי הנאשם.

נוכח כל האמור לעיל נותר בלבי ספק האם נהג הנאשם בקטנוע ועל כן, מחמת ספק זה, הנאשם זכאי.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תש"ע, 21/06/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

הוקלד על ידי: טובה גבע