מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' בנימין

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, בכך שביום 13/04/06 בשעות הלילה, כשהוא מלווה באדם נוסף , הגיע לבית המתלונן, שם תקף אותו באמצעות אלה וגרם לו לחבלות.

בהכרעת הדין המפורטת קבעתי כי הנאשם הוא שיזם את המפגש האלים, הצטייד מראש באלה והכה באמצעותה את המתלונן מכות נמרצות, שלא מתוך הגנה עצמית. כתוצאה מאותן מכות דימם ראשו של המתלונן, אך הנאשם הוסיף להכותו עד שנשברה האלה וגרם לו לחבלות של ממש כמפורט בעמוד 6 להכרעת הדין.

לצד הממצאים המרשיעים ציינתי גם כי עובר לשימוש שעשה הנאשם באלה נגח בו המתלונן וגרם לו לחבלה באפו. עוד ציינתי כי המתלונן אינו טלית שכולה תכלת, שכן בעברו מספר רב של הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש ואף הנאשם עצמו הגיש בעבר תלונות נגד המתלונן אשר לא הביאו להגשת כתבי אישום. בזהירות ציינתי בהכרעת הדין, כי ככל הנראה ביקש הנאשם לעשות סוף לסכסוך ארוך השנים שלו ושל בני משפחתו עם המתלונן ועל כן פעל כפי שפעל.

המדובר, על כן, באירוע חמור מאין כמותו, בו מגייס הנאשם את חברו לעזרתו, מגיע באופן מתוכנן מראש לבית המתלונן בשעת לילה, כשהוא חמוש באלת עץ ומפליא במתלונן את מכותיו על מנת לבוא עימו חשבון. אף כשנופל המתלונן ארצה, ממשיך הנאשם להכותו בראש, בחזה ובגפיים, גורם לחבלות של ממש וחדל ממעשיו רק כשהאלה נשברה מעוצמת המכות. מעשי אלימות ברוטאליים מעין אלה מחייבים תגובה עונשית מחמירה אשר יש בה כדי לבטא את חומרת המעשים, להשיב לו כגמולו ולהרתיעו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד. למען הסר ספק, אבהיר כי בנסיבות רגילות, קשה לעלות על הדעת כי נאשם המבצע מעשים שכאלה ישלח לביתו מבלי לרצות תקופת מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח.

עוד יש לציין, כי לחובת הנאשם רישום נוסף בעבירת אלימות – עבירת תקיפת בת זוג מנובמבר 2005, אם כי מועד ההרשעה מאוחר למועד ביצוע העבירה הנוכחית.

לצד הנתונים לחומרא, הצביעו ב"כ הצדדים על מספר שיקולים כבדי משקל לקולא:

בראש ובראשונה חלוף הזמן – מעל 5 שנים - כאשר כתב האישום הוגש רק בחלוף שנתיים ממועד העבירה, וכעבור שנתיים נוספות תוקן באופן משמעותי. לאחר מכן התנהל מו"מ על רקע אותו תיקון, כך שלא ניתן לראות בנאשם אחראי למרבית הזמן שחלף. מדובר בשיקול כבד משקל, וודאי כשמדובר בפרק זמן כה רב. על רקע זה ועל רקע זה בלבד עתרה התביעה לענישה מקלה, בהתחשב בנסיבות, שעיקרה מאסר אותו יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות.

הסנגורית הצביעה על נסיבות נוספות לקולא: התנהלות התביעה, לרבות תיקון כתב האישום לחומרא ומחיקת המתלונן, שהופיע בתחילה כנאשם בכתב אישום משותף בעבירת תגרה. ציינתי בהכרעת הדין כי כתב האישום תוקן בעקבות בחינה מחודשת של הראיות, וכי אינני רואה בכך טעם המצדיק הקלה משמעותית עם הנאשם. עוד טענה הסנגורית כי מדובר בתוצאה מפלה, שכן נקבע שהמתלונן נגח בנאשם בטרם הותקף באלה. אינני מקבל טענה זו. הנאשם כאמור יזם את המפגש האלים ובהכרעת הדין ציינתי כי המתלונן נגח בו בעת שידיו הוחזקו בכוח על ידי חברו של הנאשם, כך שלא נותרה לו דרך אחרת להתעמת עם הנאשם. כמו כן, האלימות בה נקט הנאשם הייתה חמורה לאין שיעור.

בנסיבות אלה, מבלי להקל ראש בנימוקים לקולא, אני סבור כי עתירת התביעה במקרה זה משקפת כשלעצמה התחשבות מרבית בנאשם, ואין מקום להוסיף ולהקל עמו על דרך של הימנעות מהטלת מרכיב עונשי של מאסר בפועל. כמו כן ראוי במקרה זה לחייב הנאשם בתשלום קנס ופיצוי משמעותי.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.5 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בבית החולים לניאדו החל מיום 20/11/11.

2.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי גוף.

3.קנס בסך 1000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 60 יום.

4. פיצוי למתלונן, עד תביעה מס' 7 לכתב האישום , בסך 4000 ₪. הסכום יופקד בקופת בית המשפט בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.12.11, ויועבר למתלונן על ידי המזכירות.

מוצגים: האלה – תושמד.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: