מ.י. לשכת תביעות שרון נ' מימון

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונת דרכים, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח והכשלת שוטר במילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.3.08, בסמוך לשעה 16:00, שהו בחוף "ארבע העונות" בנתניה עשרות מתרחצים. על אף שלא היה בידיו רישיון נהיגה כדין, נהג הנאשם בטרקטורון בנסיעה מהירה לעבר המתרחצים, ביצע פניית פרסה חדה והעיף חול לעבר המתרחצים. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה על קו המים בין המתרחצים והיושבים בחוף, תוך התעלמות מוחלטת מהם ובעודו מתיז מים לעברם. במהלך הנסיעה פגע הנאשם בקטין כבן 3 שעמד על קו המים, באמצעות הגלגל השמאלי האחורי של הטרקטורון והקטין נפל כשפניו כלפי החול, בעוד הנאשם ממשיך בנסיעה ונעצר רק במרחק של כ- 500 מטרים. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לקטין סימני חבלה בכפות רגליו. בהמשך, זומן הנאשם למשטרה מספר פעמים בין התאריכים 22.3.08 – 25.3.08, אך לא התייצב, ובכך הכשיל את עבודת השוטרים.

בהמשך, צירף הנאשם שני תיקים נוספים, אשר התנהלו נגדו בבית המשפט לתעבורה בנתניה. במסגרת פל 116/08 הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה בקלות ראש. על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.11.08 בשעות הבוקר, נהג הנאשם במכונית ברחוב ויצמן בנתניה, כשהוא סוטה במהירות מנתיב לנתיב מבלי לשים לב לדרך. את מעשיו אלה ביצע הנאשם על אף שביום 19.3.08 נדון בבית משפט השלום לתעבורה בנתניה לעונש פסילה בפועל למשך שנתיים, ועל אף שהודעה על הפסילה הנ"ל נמסרה לו ביום 4.11.08, כשבוע ימים בלבד בטרם ביצוע העבירות.

במסגרת פל 213-02-10 הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. על פי עובדות כתב האישום, על אף שהיה מודע להיותו פסול מלנהוג בשל החלטת בית המשפט כמפורט לעיל, נהג הנאשם בקטנוע ברחוב ברנר בנתניה, ביום 2.2.10. כתוצאה ממעשיו אלה נעצר הנאשם, ומאז אותו מועד הוא מוחזק במעצר עד לתום ההליכים.

בישיבת בית המשפט מיום 23.3.10 הציגו ב"כ הצדדים הסדר טעון כולל, במסגרתו עתרו במשותף להטלת עונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים מיום המעצר, מאסר על תנאי, פיצוי לקטין שנפגע בתיק העיקרי בסך 5,000 ₪, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך שנתיים ופסילה על תנאי. לאחר הצגת ההסדר טענו ב"כ הצדדים לעונש, תוך שהם מדגישים מחד את חומרת מעשיו של הנאשם ומנגד את הנסיבות לקולא, המצדיקות לטעמם את כיבוד הסדר הטיעון שגובש. בין היתר התייחסו ב"כ הצדדים לעובדה כי כתב האישום בתיק העיקרי תוקן באופן משמעותי לקולא בשל קשיים ראייתיים, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את הרישום הפלילי הקודם שלו שאינו מכביד באופן מיוחד ואת התרשמות שירות המבחן ממנו.

אכן, עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד וכולל שני רישומים בלבד מבית המשפט לנוער, אשר הסתיימו ללא הרשעה בדין. עם זאת יש לציין כי אחד הרישומים נוגע לשתי עבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון נהיגה, אותן ביצע הנאשם בשנים 2003 ו- 2004, בהיותו קטין. בנוסף, הוצג לפני גיליון הרשעות התעבורה של הנאשם, הכולל הרשעה אחת בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בתחילת שנת 2008. המדובר בהרשעה המוזכרת בכתבי האישום בתיקים שצורפו, אשר במסגרתה הוטלה על הנאשם הפסילה הממושכת, אותה הפר בשני התיקים שצורפו. התוצאה היא כי עברו הפלילי של הנאשם אמנם אינו מכביד במיוחד, אך ככל שמדובר בעבירות התעבורה, ובעיקר אלה הנוגעות לנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, הרי שהנאשם נדון בגין עבירות מסוג זה בשלוש הזדמנויות קודמות, ולא היה בכך כדי להעמידו על חומרת מעשיו.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה תמונה מורכבת. המדובר בבחור צעיר כבן 24, אשר גדל ברקע משפחתי לא פשוט. אביו נרצח בהיותו של הנאשם עדיין תינוק ובהמשך יצרה אמו קשר עם בן זוג חדש, אשר נהג כלפיה באלימות והשתמש באופן קבוע בסמים. בתקופת נערותו נטה הנאשם להיגרר אחר נערים בעייתיים, הסתבך בעבירות וטופל על ידי שירות המבחן לנוער. על אף קשיים אלה, גוייס הנאשם לצה"ל והצליח להשלים תקופת שירות מלאה של 3 שנים. לאחר שחרורו עבד הנאשם באופן סדיר ושירות המבחן התרשם כי יש בכך כדי להעיד על כוחותיו ורצונו להתאגן ולהתמתן.

באשר לעבירות בהן הורשע הנאשם, ציין שירות המבחן כי הנאשם לוקח אחריות על העבירות שביצע בתיק העיקרי, מביע חרטה והבנה לפגיעה בקטין ולזעזוע בו היו נתונים הוריו. חשוב לציין, בהקשר זה, כי התסקיר נערך במהלך חודש נובמבר 2009, עוד בטרם בוצעו העבירות ב- פל 213-02-10, כך ששירות המבחן יכול היה להתייחס אך לתיק הצירוף הראשון, הנוגע לעבירות מחודש נובמבר 2008. שירות המבחן התרשם כי בעת האירוע המפורט בתיק העיקרי לא הבין די הצורך את חומרתו, וכי אחריותו לעבירות החלה להתחדד עבורו רק לאחר שנעצר בגין האירוע הנוסף מנובמבר 2008, והבין את החומרה שבה מתייחס החוק לעבירות מן הסוג שביצע. בנסיבות אלה, המליץ אז שירות המבחן על הטלת עונש מאסר בעבודות שירות.

כפי שניתן להבין ממעצרו של הנאשם בפברואר 2010 בגין אירוע נוסף של נהיגה בזמן פסילה, סברתו של שירות המבחן לפיה די היה בשני התיקים הראשונים כדי להעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו ולהרתיעו מפי ביצוע עבירות דומות נוספות, לא עמדה במבחן המציאות. בנסיבות אלה מובן כי אין היום עוד מנוס מהטלת עונש מאסר משמעותי על הנאשם, מתוך ההבנה כי רק עונש מסוג זה עשוי להרתיעו מלחזור על מעשיו ולשקף את חומרת מעשיו.

כאן המקום לציין כי העבירות שביצע הנאשם חמורות ביותר. אין צורך להכביר במילים לגבי חומרתו של האירוע המתואר בתיק העיקרי. הנאשם נהג בטרקטורון על חוף הים, בינות למתרחצים, באופן פרוע ומסוכן, תוך שהוא מתעלם למעשה משלומם של הנופשים ומקים עבורם מטרד משמעותי, כמו גם סכנת פגיעה ממשית. בסופו של דבר, אכן התממשה סכנה זו על דרך של פגיעה בילד צעיר כבן שלוש, אשר נפגע ונחבל. למרבה השמחה היו החבלות במקרה זה קלות, אך נקל לשער את הזעזוע שחשו הנופשים במקום ואת החשש העמוק בו היו נתונים הוריו של הקטין, למראה הפגיעה בו. עוד יש לזכור כי את מעשיו אלה ביצע הנאשם בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, כך שרמת הסיכון שיצר במודע לקהל השוהים בחוף הים היתה גבוהה במיוחד.

אם לא די בכך, הגדיל הנאשם לעשות וביצע בשני מועדים שונים – בנובמבר 2008 ובפברואר 2010 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לצד עבירות נלוות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ניצבים זה לצד זה שני מרכיבי חומרה משמעותיים. ראשית, טומנת בחובה עבירה זו מימד משמעותי ביותר של סיכון לשלומם של עוברי אורח, שהרי בהטלת עונש הפסילה חיווה בית המשפט מן הסתם את דעתו כי יש בנהיגתו של הנאשם כדי לסכן את הציבור באופן ממשי. לא זו אף זו, במקרה הנוכחי המדובר במי שנהג בהיותו בלתי מורשה כלל לנהיגה, כלומר במי שנהג בכלי רכב מסוגים שונים על אף שמעולם לא עמד בתנאי הסף הנדרשים לקבלת רישיון נהיגה ולא הוכיח את יכולתו המעשית והעיונית לשלוט ברכב ולציית לכללים הנוהגים בדרך. הסיכון לשלומו של הציבור בגין נהיגה מסוג זה הנו על כן מהרף הגבוה ביותר. שנית, טומנת בחובה העבירה של נהיגה בזמן פסילה אף מימד בלתי מבוטל של עזות מצח וקריאת תגר על עקרונות הסדר הציבורי ושלטון החוק. במעשיו החוזרים ונשנים, התעלם הנאשם במודע מהוראות בית המשפט ומפסיקתו, ועל אף שהיה מודע לכך שהנהיגה אסורה עליו וטען בפני שירות המבחן כי למד את לקחו, שב וביצע העבירות פעם נוספת, ועל כן הושם בצדק במעצר עד לתום ההליכים.

כאמור, אין מדובר בפעמים הראשונות בהן נטל הנאשם לידיו את החירות לנהוג ללא רישיון ולסכן בכך את הציבור, ולנוכח חומרתם הרבה של המעשים והצטברותם שקלתי האם לא יהיה זה ראוי במקרה זה לדחות את העתירה המשותפת של הצדדים במסגרת הסדר הטעון, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך יותר. אציין, כי לטעמי, ראוי היה להטיל על הנאשם עונש מכביד באופן משמעותי יותר מזה המוצע על ידי הצדדים, גם אם תלקחנה בחשבון כל אותן נסיבות לקולא שהוזכרו בטיעוניהם. בסופו של יום, החלטתי, ולא בלי התלבטות, לכבד את ההסדר שהונח בפני ולא לסטות ממנו לחומרה. בהחלטתי זו נתתי משקל ניכר לעובדה כי מדובר בבחור צעיר, העומד בפני ריצוי תקופת מאסר לראשונה בחייו. יש לקוות כי בתקופת המאסר שירצה יהיה כדי להרתיעו מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד. כמו כן, הסדר הטעון כולל מספר מרכיבים עונשיים נוספים וביניהם מאסר על תנאי מרתיע, פיצוי משמעותי לנפגע ופסילת רישיון לתקופה ממושכת. בנוסף, מבוסס הסדר הטעון, כפי שהבהירו באי כוח הצדדים, אף על נתונים שלא הובאו במלואם בפני כגון על קשיים ראייתיים שהתגלו בחלק מהתיקים, וחזקה על התביעה כי נתנה לשיקולים אלה את המשקל הראוי בטרם התקשרה בהסדר הטעון.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.עשרה חודשי מאסר בפועל מיום המעצר – 2.2.10. כמו כן יקוזזו תקופות מעצר קודמות בין התאריכים 30.3.08 – 1.4-08 ו- 12.11.08 – 14.12.08.

2.12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

3.שישה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירה של הכשלת שוטר.

4.אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר, וזאת במצטבר לכל פסילה אחרת.

5.אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

6.פיצוי לקטין שנפגע ולהוריו בסך 5,000 ₪. ככל שקיימת בתיק זה או בתיק המעצר הנלווה – ב"ש 5621/08 – הפקדה כספית, יקוזז הפיצוי מההפקדה הנ"ל ויועבר על ידי המזכירות לידי אביו של הקטין – עד תביעה מס' 1 בתיק העיקרי. ככל שאין די בהפקדה הקיימת, על הנאשם להפקיד יתרת סכום הפיצוי בקופת בית המשפט בתוך 30 יום.

מוצגים: קסדה בת.פ. 3366/08 – תוחזר לבעלים ובהערם תחולט או תושמד.