מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' בן ישעיה

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לגניבת רכב המיוחסת לו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון.

2. במסגרת ההסדר התבקש תסקיר שירות המבחן כאשר התביעה הודיעה מצידה כי ככל והתסקיר יהיה חיובי באופן שיצביע על שיתוף פעולה, לקיחת אחריות על המעשים, בדיקות שתן נקיות מסמים והירתמות לפעולה ובמידה והמלצת שירות המבחן תהא לעבודות שירות היא תעתור לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי ואילו הסניגור יטען פתוח. לחילופין הוסכם בין הצדדים כי ככל וחוות הדעת של שירות המבחן תהא חיובית אולם ייקבע שהנאשם לא כשיר לביצוע עבודות שירות (במסגרת חוות דעת הממונה על עבודות שירות) או ככל והתסקיר יהיה שלילי ללא כל המלצה ישובו הצדדים לשוחח.

3. בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות במסגרתה נקבע כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות וזאת לאור מצבו הרפואי (שנגרם בין היתר בעקבות תאונת דרכים קשה בה היה מעורב בשנת 2008 אשר גרמה לו נכויות ואף היה מאושפז מונשם וחסר הכרה לתקופה לא קצרה).

בעקבות זאת ולאור ההסדר אליו הגיעו הצדדים נשלח הנאשם שוב לשירות המבחן על מנת לבחון התאמתו לביצוע של"צ מורחב כאשר נשמרת לסניגור זכותו לטעון לעונש פתוח.

בהתאם לתסקיר שירות המבחן מיום 3/11/2009 הומלץ על העמדתו של הנאשם למבחן למשך שנה בתנאי שימשיך להיות בקשר עם היחידה לטיפול בנפגעי סמים ועל הטלת צו של"צ בהיקף של 80 שעות לאור קושי במציאת מסגרת לביצוע צו של"צ מורחב וזאת לאור עברו ההתמכרותי, הבריאותי הפיזי והנפשי של הנאשם. בדיון ביום 25/11/09 עתרה התביעה לתסקיר משלים אשר יבחן למרות זאת אפשרות של"צ בהיקף מורחב של 400 שעות. כך בהתאם לתסקיר משלים מיום 15/03/10 כותב שירות המבחן כי המלצתו לסיים ההליך בצו של"צ בהיקף שעות נרחב במועצה האיזורית עקרון אשר הסכימה לקבל את הנאשם לעבודות שטח במחלקת התשתיות בהתאם למגבלותיו.

4. נסיבות ביצוע העבירה פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן:

עובר ליום 30/09/07 קבעו הנאשם, אדם בשם משה ואחר לגנוב רכב ולהעבירו לתחומי הרשות הפלשתינאית. ביום 30/09/07 בסביבות השעה 21:55 ברחוב סן מרטין בלוד, התפרצו השניים האחרים לרכב מסוג טנדר מיצובישי באופן שאינו ידוע למאשימה וזאת תוך כוונה לגנוב את הרכב. באותן נסיבות גנב משה את רכב הטנדר. בהמשך החל משה לנסוע לכיוון צומת גינתון בעוד הנאשם מלווה אותו ונוסע אחריו ברכב מסוג פיאט אונו.

5. במסגרת טיעוניה לעונש עותרת ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם של"צ בהיקף של 400 שעות, מאסר על תנאי לתקופה משמעותית, קנס ופיצוי וזאת תוך הפניה לחומרת הנסיבות והעבירה בהתאם לכתב האישום (אף לאחר תיקונו) אשר מייחס לנאשם עבירה של סיוע בגניבת רכב. כמו כן מפנה לעברו הפלילי הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואיומים (גליון הרשעות קודמות הוגש וסומן ת/1).

הסניגור מצידו מפנה לנסיבות לקולא ומבקש להסתפק בהטלת של"צ על הנאשם לתקופה מקוצרת ככל שניתן. במסגרת טיעוניו מתייחס הסניגור לתסקירי שירות המבחן השונים שניתנו בעניינו של הנאשם במסגרתם המליץ תחילה שירות המבחן להעמיד הנאשם בפיקוח למשך שנה בתנאי שימשיך לקבל טיפול ביחידה לנפגעי סמים (19/02/09), בהמשך במסגרת תסקיר משלים ובהתאם להסדר עם התביעה הומלץ על של"צ של 80 שעות (3/11/09) ובהתאם לתסקיר האחרון (15/03/10) נקבע על ידי שירות המבחן כי ניתן להטיל על הנאשם של"צ בהיקף של 400 שעות. הסניגור טוען כי אין שירות המבחן ממליץ להטיל של"צ מורחב אלא רק כותב בעקבות פניות התביעה, כי קיימת אפשרות שכזו.

עוד מפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם – המדובר במי שעבר תאונת דרכים קשה ביותר אשר כתוצאה ממנה היה חודש מחוסר הכרה, מונשם ומורדם, פגוע ראש קשה. כיום סובל מירידה קשה בזיכרון, קשיים גדולים בתפקוד, בעיה ביד שמאל, הפרעות בקואורדינציה ועוד כהנה וכהנה בעיות רפואיות (תיעוד רפואי הוגש וסומן נ/1). לטענת הסניגור מצבו הרפואי הקשה של הנאשם עמד לנגד עיני שירות המבחן כאשר לא סבר תחילה שיש מקום להטלת של"צ וככל ויוטל המליץ על של"צ מצומצם. כמו כן מפנה את בית המשפט להיות הנאשם אב לארבעה ילדים, כאשר יש לו קושי רב לעמוד בפרנסתם. כמו כן היה שרוי במעצר בית מלא ומוחלט במשך שנתיים מתוכם היו מספר חודשים בהם הותר לו לצאת אך במהלך היום. גם כיום הנאשם מצוי במעצר בית לילי.

מעבר לזה מפנה הסניגור לעובדה כי המדובר בנאשם אשר היה מכור לסמים שנים רבות, עבר תהליך גמילה אשר צלח בליווי שירות המבחן.

באשר לרכיב הפיצוי והקנס הנדרש על ידי התביעה – טוען הסניגור כי יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם הנובע מהעובדה שרק האשה נושאת בעול הפרנסה, אך ללא הצלחה.

לסיכום מבקש הסניגור מבית המשפט לנקוט במידת הרחמים כלפי הנאשם על ידי הטלת של"צ בהיקף מינימאלי והימנעות מהטלת קנס ופיצוי וככל שיוטלו לעשות זאת באופן מינימאלי ומתחשב.

6. לאחר ששקלתי נסיבות העניין ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ובטרם אגזור את דינו של הנאשם אציין את השיקולים לחומרא ולקולא:

אומר תחילה כי יש לראות בחומרה רבה את העבירה אותה ביצע הנאשם – סיוע בגניבת רכב.

נפיצות עבירות רכוש ברכב והפגיעה החמורה אשר הן פוגעות בציבור בישראל הביאה את המחוקק לתקן את חוק העונשין על דרך של ייחוד סימן מיוחד לעבירות רכוש ברכב וזאת בפרק י"א הדן בעבירות רכוש. בידוע הוא שנפיצות עבירות הרכב פוגעות בכיסו של הציבור בישראל בין השאר נוכח ההידרשות להגדלת פרמיות הביטוח.

גניבת כלי רכב הינה תופעה חמורה שהפכה למכת מדינה, שאת מבצעיה קשה לרוב לחשוף ובית המשפט העליון עמד לא פעם על הצורך להחמיר עם עבריינים הנוטלים בה חלק. כך בע"פ 5724/95 אחמד בן מוחמד אבו-דחל ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 96(2), 567, 574:

"גניבת רכב הפכה למכת מדינה, והחומרה בה מתייחס המחוקק לעבירה זו – ולעבירות הנגזרות ממנה או הנילוות אליה – באה לכלל ביטוי מפורש בחקיקתו של סימן ה'1 לפרק יא' של חוק העונשין בשנת התש"ן. בנסיבות הקיימות, אין מנוס מהטלת עונשים קשים בשל העבירות האמורות, על מנת לקבוע בהכרת הכל את חומרתן ולקדם בדרך זו את גורם ההרתעה".

כך גם בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (פורסם באתר המשפטי נבו):