מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' בל חסן רחל ואח'

הכרעת דין

הנאשמת הודתה בעבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") והעלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין המיוחסות לה בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 23.02.09 בסביבות השעה 20:00 ובעקבות סכסוך שכנים הגיעו לבית ברמלה שני שוטרים עם המתלוננת. בשלב זה תקפה הנאשמת 1 -שעניינה הסתיים זה מכבר - את המתלוננת ואיימה עליה וכן תקפה את אחת מהשוטרים. בעקבות זאת הוכנסה לניידת ובשלב זה החלה נאשמת 2 לאיים על השוטרת באומרה: "אני רוצה לראות אותך בלי מדים ואז נראה מה תהיי מסוגלת לעשות אני יפוצץ אותך במכות". באותן נסיבות איימה גם על המתלוננת ובהמשך העליבה את השוטרת ואיימה עליה: "שירן יא בת זונה אנחנו נזיין אותך יא בת זונה".

במסגרת ההסדר הופנתה הנאשמת לבקשת ההגנה לשירות המבחן על מנת שתבחן שאלת סיום ההליך ללא הרשעה, תוך שהתביעה הצהירה כי אין התחייבות מצידה לעניין העונש.

הוגש תסקיר שירות מבחן הסוקר את רקעה, עברה ונסיבותיה של הנאשמת.

שירות המבחן מתרשם כי הנאשמת התקשתה ליטול אחריות מלאה על מעשיה אך הפיקה לקחים וביטאה חרטה וכי מדובר במי אשר במצבים עמומים הנחווים כפוגענים נוטה להגיב באמוציות גבוהות ונוטה לאבד שליטה על התבטאויותיה המילוליות. בנוסף שירות המבחן מציין כי מדובר בבחורה צעירה אשר חוותה משברים ואובדנים הנעדרת מערכות תמיכה זמינות. בין היתר עולה כי היא מטפלת באביה הסיעודי ובאחיה הסובל משיתוק מוחין, אמה נפטרה בגיל צעיר ואין לה יציבות כלכלית. לאור הנסיבות ובזכות רצונה לעמוד בקשר עם שירות המבחן – ישנה המלצה להעמידה בפיקוח השירות למשך שנה וזאת בלא הרשעה בדין. כמו כן נמנע שירות המבחן מהכנת מתכנית של"צ עבורה על מנת שלא להכביד על הנאשמת במחויבויותיה האחרות ובשל נסיבותיה המשפחתיות המיוחדות.

עמדת התביעה הינה להרשעת הנאשמת. כמו כן עותר ב"כ המאשימה לעונש מאסר צופה פני עתיד והתחייבות.

לטעמו הנסיבות שוללות הצדקה לסיום ההליך בלא הרשעה: אירוע רב משתתפים שבו היתה מעורבת נאשמת נוספת ושוטרים. לענין ההרשעה אין כל נתון שעליו מצביע שירות המבחן שעולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בנושא של אי הרשעה. קל וחומר כאשר הנאשמת אינה עובדת ואינה משולבת בכל תעסוקה באופן יציב. עסקינן בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור כלפי שוטרים כאשר רף האיומים גבוה. לדידו, לא יתכן ששוטרים שהוזעקו למקום במטרה להחזיר את הסדר על כנו ייחשפו לאיומים ולהעלבות כפי שהטיחה בהם הנאשמת. בנוסף נאשמת 1 שדינה הוכרע בכתב אישום שתוקן והורשעה בדין והושת עליה מאסר מותנה וקנס, נעדרת כל עבר פלילי.

הסנגור מצידו מבקש להמנע מהרשעה בדין תוך שהוא מצביע על כך שלנאשמת אין עבר פלילי ואין תיקים פתוחים וכי מדובר בנאשמת צעירה בת 22 בעלת נסיבות אישיות קשות וחריגות כמתואר במפורט בטיעוניו לרבות סיום חייה הטראגיים של אמה ומחלתם של האב והאח. עוד מצביע הסנגור על כך שבמידה שתורשע הנאשמת בטרם רכשה לעצמה מקצוע יהווה הדבר מכשול משמעותי בקבלה למקומות עבודה רבים.

לזכות הנאשמת מציין הסנגור כי נסיבות האירוע מלמדות כי היא לא יזמה את האירוע אלא נגררה ונשאבה לתוך המהומה שנוצרה במקום.

בנוסף הפנימה הנאשמת את הפסול שבמעשיה, לקחה אחריות וחסכה מזמנו של בית המשפט.

כמו כן בגין הארוע שהתה הנאשמת 4 ימים במעצר ואף הוגשה בעניינה בקשה למעצר עד תום הליכים ושהתה חודשיים נוספים במעצר בית מוחלט.

עוד הוא מפנה להמלצה מהתסקיר לאי הרשעה.

שקלתי נסיבות העניין וטיעוני ב"כ הצדדים אומר תחילה כי בקשת ההגנה לסיים ההליך ללא הרשעה איננה מתקבלת על דעתי.

בחינת השאלה אם יש מקום לבטל ההרשעה נעשית בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה בשאלת הימנעות מהרשעה:

דרך המלך היא כי מקום בו מודה נאשם בבצוע עבירה ירשיעו בית משפט.

רק בנסיבות יוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, ישתמש ביהמ"ש בסמכותו וימנע מהרשעה (ראו לעניין זה ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תק-על, 737 (3) 85 וכן ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב (3) (337)).

בבוא בית המשפט לשקול האם יש מקום להימנע מהרשעה בדין יערוך מאזן בין אינטרס הצבור הדורש כי נאשם שביצע עבירה יצא מלפני בית המשפט עם תג הרשעה לבין אינטרס הנאשם שלא להיות מוכתם בכתם של הרשעה.

ודוק: ככל שחומרתה של העבירה רבה כן יגבר האינטרס הציבורי ויטו כפות המאזנים לכיוון הרשעה. על המאזן הנדרש עמד ביהמ"ש בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני פ"ד נ"ד (3) 685:

"משהתבקש ביהמ"ש לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה, ומתי יחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם . בראיה כוללת נשקל... הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של שעת העבריין כדי להשיג בכך בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר, והנזקים לפרט מביצועה - גוברים. כנגד השיקול הציבורי נשקל עניינו של הפרט - הנאשם ... באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור, גובר בדרך - כלל השיקול הציבורי, ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין" (ההדגשה אינה במקור- נ.ד.).