מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אברגיאן

החלטה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, המיוחסות לו בכתב האישום וזאת במסגרת הסדר טיעון אשר בו הסכימו הצדדים כי לאחר שהנאשם יורשע, הוא ישלח לשירות מבחן אשר יבחן את שאלת ביטול ההרשעה כאשר התביעה הבהירה כי אין הסדר לעונש.

בהתאם להסדר הורתה סגנית הנשיא, כבוד השופטת בוסתן, על קבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן את שאלת ביטול ההרשעה.

בהמשך הוגש תסקיר שירות מבחן אשר התרשם כי הנאשם מתקשה להבין את הפליליות במעשהו וכי לא יוכל להרתם להליך טיפולי ובסופו של דבר לא בא בהמלצה לסיום ההליך ללא הרשעה.

אותה עת ביקשה הסנגורית שייצגה את הנאשם אותה עת לדחות לקבלת תסקיר נוסף וכבוד השופטת בוסתן דחתה לקבלת תסקיר נוסף. בהמשך ולאחר דחיות הוגש תסקיר נוסף אשר אף הוא איננו מכיל המלצה לסיום ההליך ללא הרשעה.

הסניגור ביקש כי תינתן לנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה לקבלת תסקיר משלים ובהחלטתי מיום 9.9.09 נעתרתי לבקשת הסניגור והדיון נדחה להיום לקבלת תסקיר משלים.

עתה בפני תסקיר משלים אשר מכיל התרשמות שירות מבחן כי לנאשם אין יכולת לבחון את התנהגותו הבעייתית והשלכותיה על המתלוננת, מתקשה לרכוש אמון לשירות המבחן, ושירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.

שירות המבחן איננו ממליץ לבטל ההרשעה ואף מתרשם כי לא חלה הגמשה בהתנהלות הנאשם אלא להיפך.

הסניגור המלומד חוזר ועותר לביטול ההרשעה תוך שלשיטת ההגנה התרשמות שירות המבחן איננה הולמת את המציאות האמיתית ואת אישיותו של הנאשם.

הסניגור מפנה לעובדה שמדובר במי שבארץ מוצאו סיים לימודי משפטים והוכשר כעורך דין וזאת לאחר שעבר גם השתלמויות בתוקף תפקידו בנושא של אלימות במשפחה.

מדובר באדם נורמטיבי אשר עלה לארץ מטעמים ציוניים ושירת בצבא לאחר ששירת בארץ מוצאו ביחידה קרבית.

כל שאיפתו של הנאשם היתה לבנות ולהבנות בארץ הן במסגרת שירות צבאי (אשר סיים בצורה מכובדת) והן בתחום מקצועו כעורך דין.

השארת ההרשעה על כנה משמעה מבחינת הנאשם אובדן סיכויים לעבוד במקצועו.

הסניגור גם סבור כי הנאשם יוצא לדרך ביטול ההרשעה מנקודת פתיחה שלילית וזאת משום שהורשע לכתחילה.

אומר תחילה, למען סבר את האוזן, כי לו דעתי היתה שמקרה זה צריך להסתיים ללא הרשעה, כי אז דיעה זו לא יכולה היתה להיות מושפעת מהעובדה שהנאשם הורשע לכתחילה.

בית משפט בישראל הינו בית משפט מקצועי אשר בוחן את הדברים לאשורם ומבחינת בית המשפט, מקום בו ראוי על פי ההלכה ונסיבות הענין לסיים הליך ללא הרשעה, הרי שימנע בית המשפט מהרשעה גם אם לכתחילה הורשע הנאשם.

דא עקא שלא מצאתי כי מקרה זה עונה על דרישות הפסיקה הנוגעת להחרגת מקרה מהכלל לפיו מקום בו מודה נאשם בביצוע עבירה, ירשיעו בית המשפט.

ההלכות הנוגעות לשאלת הימנעות מהרשעה, ידועות ולענין זה ראה בעיקר הלכת כתב והלכת רומנו.

בית המשפט העליון התווה את הכללים לפיהם יחריג בית המשפט מקרה מהכלל האמור תוך שברור שמשמדברים אנו על חריג, הרי כמובן שרק במקרים יוצאי דופן אשר נסיבותיהם מצדיקות זאת ימנע בית המשפט מהרשעה.

עיקרם של דברים שבבוא בית המשפט לשקול אם יש מקום להמנע מהרשעה יערוך מאזן בין אינטרס הציבור הדורש כי מקום בו ביצע אדם עבירה, יצא מלפני בית המשפט מתויג בתג של הרשעה, לבין אינטרס הנאשם שלא להיות מורשע.