מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' שרף

הכרעת דין

משמודה הנאשמת באמצעות ב"כ בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום וזאת לאחר חזרתה מהכפירה שניתנה ביום 16.9.09, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

איילת גרבי, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום נשוא תיק זה.

בהתאם לעובדות כתב האישום נהגה הנאשמת ברכב פרטי כאשר בכיוון נסיעתה מוצב תמרור ב 37 – עצור ותן זכות קדימה.

בהתאם לאמרו בכתב האישום הנאשמת נהגה רכב ברשלנות בכך שלא נתנה זכות קדימה על פי התמרור האמור, חסמה את דרכה של המונית שלה נתונה זכות קדימה בצומת, כך שהמונית פגעה עם חזית הרכב בדופן שמאל של רכבה של הנאשמת.

כתוצאה מהתאונה ניזוקו שני כלי הרכב, נחבלו בגופם הנאשמת, נהג מעורב ושני נוסעים ברכב, ביניהם אחייניתה של הנאשמת בת 3.5 בעת התאונה.

לטענת ב"כ המאשימה יש להחמיר עם הנאשמת שכן התאונה התרחשה בעת שהנאשמת נהגת צעירה והתאונה התרחשה כאמור כחצי שנה לאחר הוצאת רישיון הנהיגה.

ב"כ המאשימה הגישה את מכתב השחרור של טוהר שרף, אחייניתה של הנאשמת אשר נפגעה כאמור בתאונה וכן אסמכתא לעניין מועד הוצאת רשיון הנהיגה.

ב"כ המאשימה סבורה כי יש להחמיר עם הנאשמת במיוחד לאור העובדה כי מדובר כאמור בנהגת חדשה.

ב"כ הנאשמת הפנה לעובדה כי הנאשמת ריצתה עד היום ומאז התאונה כארבעה חודשי פסילה בפועל, הנאשמת לא ביצעה עבירות תנועה נוספות מאז התאונה והיא נוהגת כבר שלוש שנים וכן העובדה כי גם החבלה החמורה שנגרמה לכאורה לאחייניתה איננה למעשה למרבה המזל חבלה שאיננה הפיכה וביחס ליתר המעורבים בתאונה, כפי שהסכימה גם ב"כ המאשימה לא נגרמו להם חבלות של ממש.

ב"כ הנאשמת הפנה גם לפסיקה בעניין העונשים שנגזרו על נהגים המעורבים בתאונות דרכים שבהן נגרמו חבלות של ממש, כאשר רף הענישה לפחות מן ההיבט של הפסילה בפועל משתווים לתקופת הפסילה שריצתה הנאשמת עד היום.

מעיון בתיק עולה כי למעשה רישיונה של הנאשמת נפסל בעת התאונה ל-60 יום, ובנוסף לכך מיום 23.5.10 מופקד על פי בקשתה של הנאשמת רישיון הנהיגה שלה בבית המשפט.

למעשה מדובר כאמור בכארבעה חודשי פסילה בפועל שריצתה הנאשמת עד היום.

יש להתחשב כאמור ולהביא בחשבון גם את העובדה כי תאונת הדרכים הינה העבירה היחידה מאז ועד היום שנעברה על ידי הנאשמת ולמעשה גליון הרשעותיה נקי מעבירות, כאשר למעשה מאז התאונה חלפו שנתיים.

באשר לחבלות שנגרמו לנוסעי הרכב, כאמור הפגיעה החמורה ביותר לכאורה נגרמה לאחייניתה של הנאשמת שרף טוהר, כאשר גם ממכתב השחרור שצורף על ידי ב"כ המאשימה עולה כי הנפגעת כאמור שוחררה מבית החולים עם המלצה לטיפול נגד כאבים ומעקב.

כמובן שאין להקל ראש ואינני עושה זאת ביחס לפגיעה הגופנית שנגרמה לילדה טוהר, שהיתה כאמור בעת התאונה בת 3.5, ואולם אכן למרבה המזל לא ניתן לומר כי נגרמה לה פגיעה גופנית, חלילה קשה במיוחד או בלתי הפיכה.

גם כלי הרכב כפי שטען ב"כ הנאשמת ניזוקו אך לא באופן כליל ואלה תוקנו וככל הנראה חזרו לשימוש רגיל.

הנאשמת היום קצינה בצה"ל, סיימה קורס קצינות בהצטיינות וכאמור מאז התאונה לא עברה עבירות תנועה נוספות.