מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' רווח

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך אני מרשיע אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום.

הנאשם הגיע לבית המשפט ובצורה ישרה תאר באופן מסודר את מהלך התאונה.

אני מסכים עם הנאשם כי אין המדובר באירוע בו הוא נכנס בצורה פרועה לצומת, אלא בטעות רגעית (שיש בה רשלנות אם כי מופחתת), לפיה טעה הנאשם שעמד ברמזור לפני כניסה לצומת בין שני רמזורים.

נכון כי בהתאם לחוק המדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה ובנסיבות אלו יש מקום להרשעת הנאשם. יחד עם זאת, נסיבות המקרה כפי שתוארו על ידי הנאשם מצדיקות לדעתי התחשבות והפחתה מתחת לרף פסילת המינימום אותו קבע המחוקק.

לו הנאשם היה עובד בעבודה שאינה קשורה לנהיגה, הרי שלא הייתי מהסס לגזור את תקופת פסילת המינימום הקבועה בחוק.

אולם, נאשם זה עובד לפרנסתו כנהג מונית וכל פרנסת משפחתו תלויה בנהיגתו.

בנסיבות אלו, כל יום פסילה מהווה עבורו עונש חמור שבעתיים ביחס לנאשם שאינו עוסק בנהיגה.

הנאשם אב לשני ילדים ואני סבור כי בנסיבות המתוארות לעיל יש הצדקה לצמצום תקופת הפסילה למינימום ההכרחי.

לא נעלם מעיני עברו התעבורתי של הנאשם. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי הנאשם בעל ותק נהיגה של 18 שנים ותאונת הדרכים (שלא גרמה לחבלות של ממש) בה היה מעורב בעברו התרחשה לפני כ- 10 שנים.

במהלך השנים האחרונות צבר הנאשם מס' קטן של עבירות קנס מבלי שמצאתי ביניהם עבירה חריגה בחומרתה.

בנסיבות אלו, אני מחליט לעשות שימוש בסמכות שנתן לי המחוקק וקובע כי תקופת פסילת המינימום תצומצם במקרה זה ל- 45 יום בלבד.

החלטה זו תאוזן על ידי ענישה הכוללת פסילה מותנית משמעותית ולצדה קנס.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 500 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.