מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' קדוש

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של איומים, תקיפת בן זוג ותקיפת סתם.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 19.12.09 איים הנאשם על הגברת מזל אהרוני, חברתו לחיים (להלן: המתלוננת) בכך שאמר לה: "היום יהיה הסוף שלך, אני ארצח אותך ואת הילדים"

במעמד האמור לעיל, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לה בפניה וכן חבט בה בבטנה.

עוד מיוחס לנאשם כי תקף את ביתה של המתלוננת, חן אהרוני (להלן: חן) בכך שאחז בצווארה ותלש ממנו שרשרת.

בטרם הטיעונים לעונש נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מתסקיר שהונח בפני ביום 10.06.2010 עולה כי הנאשם בן 56, גרוש ואב לארבעה ילדים. עברו התעסוקתי כולל תשע שנות שירות במשטרת ישראל, ממנה פרש בין היתר, על רקע מחלת רעייתו לשעבר שהצריכה אותו להתגייס לטיפול בה ובילדיו. מאז התקשה לייצב עצמו במסגרת תעסוקתית יציבה ורצופה וכיום מתקיים מקצבת נכות זמנית ומתמודד עם חובות כספיים שצבר.

באשר לעבירות המיוחסות לו כנגד המתלוננת, הנאשם הכחיש כי תקף אותה או את ביתה ושלל בפני השירות התנהגות אלימה כדפוס יחסיו עם אחרים. לדבריו, נפרד מן המתלוננת ולאחרונה יצר קשר זוגי חדש.

בשיחה שקיים שירות המבחן עם המתלוננת, מסרה כי הנאשם נהג כלפיה באלימות מילולית וגופנית, רכושנות ותובענות . לדבריה הנאשם מתקשה לקבל את פרידתה ממנו ומטריד אותה באופן עקיף באמצעות בני משפחתה.

להערכת השירות, הנאשם הינו בעל דימוי עצמי חיובי, תפיסת עולם נוקשה וצורך בהאדרת שמו ותפקודו, בעל יכולת דלה לביקורת עצמית, נטייה לתמרן את סביבתו לצרכיו ובעל רגישות מועטה לצורכי האחר.

לאור קשייו של הנאשם ליטול אחריות על מעשיו ונוכח הכחשתו את ביצוע העבירות, הודיע שירות המבחן כי איננו בא בכל המלצה בעניינו.

במסגרת הטיעונים לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. זאת לאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וכן לאור העולה מתסקיר שירות המבחן. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית התומכת בגישתה.

ב"כ הנאשם מנגד, עתר למתן הזדמנות אחרונה לנאשם והסתפקות בעונש צופה פני עתיד. נטען כי מדובר באדם מבוגר (כבן 60), ללא עבר פלילי, תרם רבות למדינה במסגרת שירותו בצה"ל, במשטרה ובצבא קבע, מצבו הבריאותי אינו תקין והוא סובל ממחלות לב וסכרת, מתקיים מקצבת נכות של המל"ל. עוד נטען לקולא כי הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר וכן חסך את העדת המתלוננת. מאז האירוע, לא יצר הנאשם קשר ישיר עם המתלוננת והוא משלים עם הפרידה ממנה.

ב"כ הנאשם טען בנוסף כי מדובר באירוע בודד וחריג לאורחות חייו של הנאשם וכן אין המדובר בעבירות מן הרף העליון של עבירות האלימות.

הנאשם:

הביע צערו וחרטתו על האירוע. טען כי כיום אין לו קשר עם המתלוננת ועתר לסליחתה.

הנאשם יליד 1954, אין לחובתו הרשעות קודמות.

אין מחלוקת בדבר חומרת מעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת, המקבלים משנה חומרה על רקע האמור בתסקיר בדבר קשייו לבקר עצמו ולקחת אחריות למעשיו.

בתי המשפט מצווים לנהוג ביד קשה כלפי הנוהגים באלימות כנגד בנות זוגן על מנת לבער מעשים אלו, אשר הפכו נפוצים יותר יותר, מקרבנו.

בצד האמור לעיל, על בית המפשט מוטלת החובה לשקול במכלול השיקולים גם את הנסיבות לקולא הקיימות בעניינו של הנאשם ולדון כל נאשם ונאשם בהתאם לנסיבותיו האינדבידואליות באשר הן.