מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' סראחין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית, (חשיש במשקל 983 גרם) ותקיפת שוטר, בכך שזרק את שקית הסם על השוטר והכה באמצעות ידו בבטנו של השוטר. עבירות מיום 23.5.09.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון דיוני גם לעניין העונש, לפיו המאשימה תעתור להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס כספי ופסילת רשיון נהיגה בפועל.

מנגד הסנגור יעתור לרף של חודשיים, מאסר על תנאי, קנס כספי.

ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניו לעונש עתר להשית על הנאשם את הרף העליון בהסדר, בהתחשב בחומרת העבירות נשוא הרשעת הנאשם, כמות הסם הגדולה יחסית, בשים לב לכך שהנאשם תקף את השוטר בכך שזרק לעברו את חבילת הסם וכן היכה בבטנו, עוד עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר צופה פני עתיד, פסילת רשיון נהיגה.

מנגד עתר ב"כ הנאשם, להשית את הרף הנמוך בהסדר, וזאת בהתחשב בתיקון כתב האישום שנתבקש על רקע קושי ראייתי בטרם נשמעה פרשת התביעה, הודאת הנאשם, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, גילו הצעיר, עברו הנקי של הנאשם, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, כיום נשוי, למד 11 שנות לימוד, לקח אחריות על מעשיו.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם בטיעוניו כי בישיבה מיום 26.1.2010 המאשימה הסכימה להסדר טיעון לפיו יושתו על הנאשם 2 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, בכפוף לחוות דעת ממונה, מאסר על תנאי וקנס כספי.

שיקולים שונים מנחים את בית המשפט בבואו לגזור עונש על הנאשם. בין שיקולים אלו ניתן למנות את הגמול על ביצוע העבירה בהתאם לחומרתה, הסכנה הנגרמת או היכולה להיגרם לחברה מביצוע העבירה, הצורך להרתיע את העבריין וכן אחרים. גם העבר הפלילי, גילו של הנאשם והאפשרות לשקמו במכלול שיקולים אלו, על בית המשפט לערוך מאזן ראוי לכל נאשם על פי מידתיות ראויה של מבחנים אלו, לנאשם שבפניו.

בעניינו יפים הדברים ברע"פ 8449/05 אורן דהן נ' מדינת ישראל:

"הסדרי טיעון אשר מותנים לרוב במתן הטבה לנאשם על ידי מחיקת אישומים והקלה בעונש, כרוכים מטבע הדברים בתחושה של פגיעה מסוימת בעשיית הצדק, הן של הציבור וגם מנקודת השקפתו של הקורבן. אולם נדמה לעיתים, כי לנוכח העומס המוטל על שכמם של בתי המשפט לערכאותיהם השונות, עומס הגורם לשיהוי ניכר בהליכים ורחוק מלשרת את עשיית הצדק, הסכמי-טיעון אלה הם בבחינת הכרח בל-יגונה, הואיל והם חוסכים בזמן שיפוטי ומונעים הטרדה מעדים, ובמיוחד של קורבנות עבירה. עם זאת, קבעה ההלכה הפסוקה לא אחת, כי המשא ומתן הקודם לגיבושו של הסדר טיעון, הוא עניינם של הצדדים הנוגעים לו בלבד, ואל לו לבית המשפט ליזום אותו או לדרבן את הצדדים לגבש הסכמים מסוג זה. מקל וחומר שעל בית המשפט להימנע מכל אמירה אשר עלולה להתפרש על ידי מי מן הצדדים כמשקפת את העונש אשר עתיד להיגזר על הנאשם. יוזמות והתבטאויות מסוג זה פסולות הן, באשר על מזבח יעילות ההליך מקריב השופט את עשיית הצדק, הואיל והוא מתחייב מראש לוותר על שיקול הדעת שמסר לו המחוקק לגזור לנאשם את העונש הראוי לו".

ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל:

"בית-המשפט ישמע במסגרת הטיעונים לעונש המוצע על-פי הסדר הטיעון את נימוקי התביעה לבקשת הקולה. הוא יקבל מפי התביעה את השיקולים לעריכת הסדר הטיעון וכן את מרב הנתונים הקשורים לגזר-הדין המוצע, הן מבחינת אינטרס הציבור הן מבחינת טובת ההנאה שניתנה לנאשם במסגרת ההסדר וסיבותיה. נוסף על כך, ישמע בית-המשפט מהצדדים טיעונים לעונש שיועלו בהם השיקולים הרלוונטיים לענישה, לרבות טיעונים לחומרה מפי התביעה (612ב)."

"בית-המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי . הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית-המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום-לב ומשיקולים ענייניים, אולם על בית-המשפט לדחות הסדר טיעון אם נפל פגם משמעותי בשיקולי התביעה גם כאשר התביעה פעלה בתום-לב. שיקול המפר במידה משמעותית את האיזון הראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים באופן שנוצר יחס בלתי הולם בין ההקלה הניתנת לנאשם לבין אינטרס הציבור, יהיה בו כדי לפסול את הסדר הטיעון בשל טעותה של התביעה גם אם מניעיה כשרים הם".

באשר לעבירה נשוא הרשעת הנאשם, המדובר בעבירה חמורה ביותר שנזקה לציבור אינו טעון הוכחה. מדינת ישראל על מערכת המשפט שלה קידשה מלחמה נגד נגע הסמים.

ברע"פ 6753/09 סעיד חממדה נ' מ"י - המערער הודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.5 ק"ג, שלא לצריכתו העצמית, נעדר עבר פלילי, ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪ - בית המשפט העליון דחה את הערעור תוך שהוא מציין כי מדובר בעונש שנוטה לקולא עד שהמסר העלול להקלט ע"י העבריינים בכח עלול להיות שגוי.

לענייננו – הן ההסדר הראשוני שהוצג ביום 26.1.2010 (חודשיים לריצוי בעבודות שירות) והן ההסדר הנוכחי (רף עליון בן 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות), המדובר בהסדרים מקלים מאוד ביחס לסוג העבירות נשוא כתב האישום המתוקן, כמות הסם, נסיבות ביצוע העבירות כמתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, לרבות מדיניות הענישה שבתי המשפט במלחמה במיגור נגע הסם.

יחד עם זאת, ולאור נימוקי המאשימה להסדר, ובעיקר בשל גילויו של קושי ראייתי בטרם שמיעת פרשת התביעה, וההתנהלות הלא תקינה של המאשימה כמפורט בטענות ב"כ הנאשם, החלטתי בלב כבד ולא בלי התלבטות, לקבל את ההסדר כפי שהוצג על ידי המאשימה, חרף היותו נוטה לקולא.

אשר על כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.18 חודשי מאסר, מתוכם 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

ב.6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות מסוג אלימות.