מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' מאור

הכרעת דין

ב"כ הנאשמת הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך אני מרשיע את הנאשמת בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תש"ע, 12/05/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע עבירות בניגוד לסעיף 62 (2) בפקודת התעבורה יחד עם תקנה 51 בתקנות התעבורה כתוצאה מהן נגרמה תאונת דרכים עצמית במהלכה איבדה הנאשמת שליטה על רכבה והתהפכה איתו בצד הדרך.

תמונות התאונה שהוגשו לעיוני על ידי התובע מראות כי המדובר אכן בתאונה עצמית קשה. אולם, בדרך נס גרמה תאונה זו לחבלות רכוש בעיקר ולחבלות גוף לנאשמת עצמה שהן קלות למדי.

כתב האישום אינו כולל סעיף של גרימת חבלות של ממש ולמעשה חובת הפסילה אשר מופיעה בו נובעת מהוראות החיקוק שבחרה המדינה לייחס לנאשמת ולא כתוצאה מתוצאות התאונה ככל שהמדובר בפגיעות גוף.

צודק בטיעוניו ב"כ המדינה כי כתב האישום מצדיק ענישה הכוללת פסילת רישיון נהיגה בפועל.

בסופו של דבר, איבדה הנאשמת שליטה על רכבה כתוצאה מנהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ובהתאם לקביעת המחוקק ראויה התנהגות הנאשמת לענישה הכוללת גם רכיב של פסילה בפועל.

יחד עם זאת, כאשר צריך בית המשפט להחליט על הענישה הראויה, יעמוד עברו התעברותי של נאשם במרכז מערך השיקולים וזאת לצד נסיבות העבירה שביצע ובה הוא הורשע.

כשם שצריך בית המשפט להחמיר בעונשו של מי שניתן להגדירו "שור מועד" בכל הקשור לביצוע עבירות תנועה, כך בעיני צריך בית המשפט לתגמל ולקחת בחשבון לטובת נאשם עבר תעבורתי קל על פני ותק נהיגה רב שנים.

לנאשמת בתיק זה רישיון נהיגה משנת 1986 ולחובתה 4 עבירות קנס בלבד כאשר האחרונה שבהן לפני יותר מ – 3 שנים.

הנאשמת לא היתה מעורבת מעולם בכל תאונת דרכים וזה למעשה מפגשה הראשון עם בית משפט השלום לתעבורה.

אני סבור כי יש משקל רב לעובדה כי הנאשמת בדרך כלל נהגת זהירה. ואני סבור כי דרך נהיגתה במקרה שבפני אינה מאפיינת את נהיגתה בדרך כלל.

אם לא די בכך, הרי שהנאשמת היא אם חד הורית ל – 3 ילדים וברור לי לחלוטין כי כל יום פסילה בפועל, ימנע ממנה כל יכולת תפקוד ועבודה תקינה.

כאמור, אני סבור כי ראויה פסילה אולם על הענישה במקרה זה להיות מידתית ויש מקום להפעיל את שיקול הדעת שניתן לבית המשפט במקרים חריגים ואינדיווידואלים במקרה זה.

אני מתכוון גם לקבל את בקשת ההגנה בכל הקשור לגובה הקנס בתיק זה וזאת לאור מצבה האישי המיוחד של הנאשמת.

כמו כן, אני מחליט לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשמת היא היחידה שנפגעה בתאונה זו גופנית ורכושית. לא נגרם כל נזק לצד ג כתוצאה מהתאונה.

לפיכך, הנני דן את הנאשמת לעונשים הבאים: