מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' כראדי

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961 יחד עם סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי.

בהתאם לעובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכב ביום 5.12.07 ברחוב דרך חברון בבאר-שבע כאשר רשיון הנהיגה שלו לא היה תקף וכאשר תעודת הביטוח של הרכב בו נהג לא היתה בתוקף.

ביום 26.5.08 כפר הנאשם בטענה כי נהג ברכב ביום האירוע. לטענתו הוא היה בתוך העסק שלו ואילו הרכב לא היה מונע כלל כאשר ניגש אליו השוטר בלבוש אזרחי וטען כלפיו כי נהג ברכב.

לטענתוביום הכפירה יהיו עדים אשר יתמכו בגרסתו כי לא נהג.

הנאשם לא כפר בטענה כי רשיונו לא היה בתוקף ביום האירוע וכך גם לא כפר בשאלת תוקפה של תעודת ביטוח החובה של רכבו.

מטעם המדינה העידו שני עדים, שניהם שוטרים במשטרת ישראל –

ע.ת 1 – רס"ב פריינטה משה – ערך את המסמכים ת/1 ות/2 אשר הוגשו באמצעותו.

בהתאם למסמכים אלו (ת/1) רשם העד כי ניגש לרכב שמספרו 6543900 מסחרי לבן ובהתאם לציטוט מתוך ת/1 רשם העד:

"ברכב נהג לבדו ניגשתי לנהג לאחר שהחנה את הרכב בסמוך לעסק "בית הפחם" כאשר הנהג עדיין יושב על כיסא הנהג והרכב עדיין מונע, פתחתי את הדלת והזדהיתי על ידי הצגת תעודת מנוי בפני הנהג והודעתי לו כי הוא מעוכב"

במסמך ת/2 (דוח על עיכוב) רשם העד את תגובת הנאשם לעיכובו בסעיף 5 –

"הרישיון שלי פקע"

במהלך חקירתו הנגדית של העד הוא אישר כי אין לו כל היכרות קודמת עם הנאשם ועמד על דעתו כי המפגש עם הנאשם היה אקראי לחלוטין ולא כתוצאה ממידע מודיעיני שהיה בידיו מבעוד מועד.

בתשובה לשאלה של ב"כ הנאשם, השיב העד כי הוא זוכר את האירוע מעבר למה שכתב בדוחות שכן לדבריו לא בכל יום נעצר אדם ששם משפחתו זהה לשם משפחתו של מפכ"ל המשטרה.

במענה לשאלה נוספת של ב"כ הנאשם חזר ואישר העד:

"נעצרנו לידו, הוא נעצר ליד חניה של בית עסק ואנחנו נעצרנו לידו."

כך בעמוד 3 שורה 28 לפרוטוקול מיום 7.12.08.

העד אישר כי לא ידע שזה מקום העבודה של הנאשם וכי ניגש אליו למקום זה מאחר וזה היה המקום בו עצר את רכבו. (עמוד 4 שורה 11 לפרוטוקול)