מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' טימופטי

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה גרימת תאונת דרכים כתוצאה מכניסה לצומת בחסות אור אדום אשר דלק ברמזור בכיוון נסיעתה וכתוצאה מכך התרחשה תאונה עם רכב אחר ונגרמו לנוסעת ברכב המעורב חבלות של ממש.

בפתח החלטתי אציין כי בשל תקלה טכנית הודפס פרוטוקול המשפט עם מספור עולה מהספרה אחת עד עמוד 21 באופן תקין, ולאחר מכן החל שוב מספור החל מהספרה אחת.

לצורך ההפניות בהכרעת הדין יש למספר את עמודי הפרוטוקול שאחרי עמוד 21 במספר 22 וכך בסדר עולה עד לעמוד 43 שהוא עמוד הפרוטוקול האחרון בתיק.

ביחס לבקשת ב"כ הנאשמת לצלם את עדותו בשפת הסימנים של בנו של הנהג המעורב, ודחיית הבקשה על ידי, הרי שעדותו של ע.ת 2 וגם ע.ת 3 תורגמו בעזרת שפת הסימנים בבית המשפט ע"י מתורגמן מיוחד מטעם בית המשפט לשפת הסימנים. המדובר במתורגמן ניטראלי חסר כל זיקה לתיק ובוודאי שלא שיבש במהלך התרגום בבית המשפט את עדות הנהג המעורב.

בית המשפט התיר לב"כ הנאשמת הבאת מתורגמן נוסף מטעמו לצורך בחינת איכות התרגום וב"כ הנאשמת בחר שלא להביא כזה לבית המשפט.

כמובן שצילום הדיון בבית המשפט אסור ובקשה כזו מטעם ההגנה (כאשר היא באה מטעם סנגור המכיר את החוק והכללים) מוזרה מבחינה משפטית וחבל כי הועלתה. אם סבור היה הסנגור כי תרגום עדותו של ע.ת 2 במשטרה היה פגום, יכול היה לבקש מע.ת 3 לחזור על דברי אביו שנכתבו ע"י הבוחן ולבדוק את איכות התרגום עם מתורגמן מטעמו (פעולה אשר כאמור לא בוצעה ע"י ההגנה). הבקשה לצלם את הדיון בבית המשפט חרגה מכל כללי הדיון הנוהגים בישראל וכתוצאה מדחייתה לא נפגעה במאום הגנת הנאשמת בתיק זה כפי שעוד יוסבר ויובהר להלן.

בתיק זה העידה המדינה 6 עדים.

מעדותו של ע.ת 1, מר סרג' מדר (הבוחן המשטרתי) והסכמת ב"כ הנאשמת בסיכומיו למספר נתונים שהעלה הבוחן המשטרתי והעד המומחה מטעמו ניתן להסיק בשלב ראשוני זה של הכרעת הדין מספר מסקנות שהצדדים לתיק אינם חלוקים לגביהן:

הצומת נשוא תיק זה בו התרחשה התאונה הוא צומת בו מופע הרמזור הוא תלוי גלאי.

המדינה לא חלקה על קביעת מומחה ההגנה (שהיא קביעה נכונה לחלוטין בהתאם לתורת חקר תאונות הדרכים) לפיה בצומת מרומזר בו יש גלאים המשפיעים על מופע הרמזור, לא ניתן לדעת איזה רכב נכנס באדום ואיזה בירוק לפי ניתוח פאזת הצומת !

בתיק זה אין נתונים פוזיטיבים רלוונטיים שנאספו בזירה (למעט העדויות השונות שנגבו) מהם ניתן להבין את מנגנון התאונה או לקבוע מי נכנס לצומת באור אדום.

לאחר שהצדדים הסכימו הלכה למעשה על המסקנות לעיל, נותר בפני הצורך לקבוע את התשובה לשאלה:

האם בהתאם לעדויות בתיק זה בלבד, ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת נכנסה לצומת כאשר אור אדום דלק בכיוון נסיעתה?

להלן ניתוח העדויות שנשמעו בתיק זה לצורך ההכרעה בשאלה לעיל:

עדותו של ע.ת 1 (בוחן התנועה) ביחס לעדויות אשר נגבו מהמעורבים ומעדי הראייה מצביעה על מסקנה שלו לפיה בהישען על עדותה של ע.ת 5 (גב' בר יעקב) הוא הגיע למסקנה כי הנאשמת נכנסה לצומת באור אדום.

עד זה הסכים עם הסנגור כי יש סתירות בין עדות זו לעדות עדת הראייה השנייה בתיק – ע.ת 6 , הגב' איילה אהרון. (עוד אדון במסקנה זו של הבוחן בהמשך בכרעת הדין)

הבוחן המשטרתי טען כי הוא בדק את סדר הירוקים בצומת וזאת ממרכזה, ולאחר שבדק זאת הגיע למסקנה כי עדותה של ע.ת 5 היא הנכונה.