מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' חמו

החלטה

בקשה לעיון חוזר, שהוגשה על ידי ב"כ המשיב, ביום 6.6.10. הבקשה היא לשנות את מיקום ביצוע מעצר הבית מהכתובת של האחות של המשיב, ברחוב שרי ישראל 6 בירושלים, ולהחזיר אותו לבית אמו, בישוב ירוחם, ברחוב חלוץ 158/1. כמו כן, בית המשפט התבקש לאפשר למשיב לחזור למקום עבודתו בקריה למחקר הגרעיני בו הוא מועסק מזה 16 שנים.

המדינה מתנגדת לבקשה.

תוכן כתב האישום נשוא הבקשה למעצר עד תום ההליכים, הוא כי המשיב התקשר לבנו ישראל, כשבועיים לפני ה-21.12.09, ואיים עליו בכך שאמר לו: "עוד אני אזיין אותה, אני אכניס לה סכין בלב, אל תדאג הרסה לי את מקום העבודה"; "אל תדאג תגיד לה אני אנפץ אותה עם החבר שלה" וזאת במטרה להפחיד את הבן הקטין. הדברים הללו נאמרו לאחר שביום 29.9.2009, אסר מותב זה על המשיב בתיק ב"ש 8522/09, בין היתר ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת. בין היתר באמצעות מתקן של בזק.

על מנת לבחון את הבקשה של המבקש לא ניתן להתעלם מהרקע לדברים שנטען שהמשיב אמר לבנו, היו מיועדים על פני הדברים, לאשתו, עמה הוא בתהליך גירושין ארוך ורווי תלונות של אשתו.

בפניי הוגשה גם הבקשה הקודמת למעצר עד תום ההליכים ולמועד הדיון בבקשה בספטמבר 2009 (ב"ש 8522/09), המציא הסנגור את תסקירי שירות המבחן שהוכנו לעונש, בהקשר לתיק קודם שנפתח כנגד המשיב, בהקשר לאותה המטריה. לאחר מכן, כבר הוגשו תסקירי מעצר בתיק האמור, ובהמשך נפתח גם התיק הזה.

השתלשלות העניינים וקביעת תנאי החלופה בתיק זה, היתה שבהתבסס על מספר תסקירים, השתכנעתי כי החלופה שנקבעה בתיק הקודם של שחרור לבית האם כשלה. הכשל כפי שעולה מאותם תסקירים, נובע מהאישיות של המשיב אשר לצד יכולת לעבוד במקום עבודה מסודר, ולהיות עובד מוערך הוא כושל פעם אחר פעם בחוסר היכולת שלו לאפשר לאשתו להקים משפחה חדשה.

המשיב עושה כן, גם כאשר למועד השחרור לבית אמו, היתה לו בת זוג חדשה.

החלופה שאותה מבקש היום המשיב לשנות, היתה חלופה שמראש הוצגה על ידי הערבה, האחות, כמתן הזדמנות לאחיה בתנאים לא פשוטים. האחות גרה בירושלים יחד עם בעלה ואין להם ילדים.

מדובר במשפחה מאד חרדית והבעל מנהל כולל בירושלים. האחות איננה בקשר עם משפחתה המורחבת, ולא ניתן ליצור איתה קשר.

ב"כ המשיב, עו"ד אבירם, בדיון מיום 31.1.2010, הציג אותה כחלופה שמוכנה לקלוט את המשיב לביתה, תוך מודעות מוחלטת למשמעויות של קליטת אדם שהוא אינו מנהל את אורח חייה, מתוך אמונה שלמה שהיא יכולה לפקח עליו. הערבה, האחות, מסרה כי היא יודעת על דברים המיוחסים לאחיה, הוסיפה שהיא שמעה שהוא גם מהמר. היא הודיעה כי אם הוא יפר את התנאים היא תודיע למשטרה. היא הודתה שלא יהיה לה קל לקלוט את אחיה בבית, שכן מדובר בשכונה חרדית וכל הסיטואציה לא תהיה קלה מבחינתה, בין על ידי קליטת אחיה בביתה, ובין כלפי שכניה ומכריה.

למרות זאת, היא הציעה את עצמה, במודעות מתוך אמונה שהיא תוכל לסייע לו לשקם את עצמו, בין בעצמה ובין בעזרת בעלה.

המדינה התנגדה לשחרור וביקשה הגשת תסקיר. בדיון ביום 31.1.2010, ציינתי בהחלטה כי בעניינו של המשיב הוגשו מספר תסקירים, כולל ביום 20.1.2010. עמדת שירות המבחן אשר חוזרת פעם אחר פעם בכל תסקירי המעצר, היא כי יש חשש מצד המשיב להתנהגות פורצת גבולות והמשך ביצוע העבירות.

כמו כן, שירות המבחן חזר על הדברים שכבר מופיעים בתסקירים לעונש מהתיק שקדם את התיק שהוגש בספטמבר 2009, שלמשיב עדיין אין את הכוחות להשתלב בהליך טיפולי ולהתמודד עם מאפייני האישיות הבעייתיים שלו.

לנוכח החלופה בבית חרדי ובסביבה חרדית והמגבלות של האחות ובעלה על עצמם, באורח החיים שלהם והעובדה שהאחים כרתו הסכם ביניהם לתנאים שבהם יקלט המשיב בבית האחות, אישרתי את החלופה.

על כך הוגש ערר, אשר נדון בבית המשפט המחוזי בפברואר 2010, כאשר בית המשפט המחוזי מאשר את החלופה ומוסיף גם חילוט של ההפקדה שכבר נעשתה וגם מורה על הפקדה נוספת (ע"ח 4190-02-10 החלטת כב' השופטת חימוביץ, מיום 4.2.2010). יצוין כי בין החלטת השחרור של מותב זה לדיון בפני כב' השופטת חימוביץ, היה דיון, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, לגבי העובדה שמותב זה לא עיכב את הביצוע של החלטתו מיום 31.1.2010.

באשר לתיק הקודם ב"ש 8522/09 – אשר הוגש בחודש ספטמבר 2009 – אף שם נבחן עניינו של המשיב, בין בבית משפט השלום ובין בבית המשפט המחוזי.

מתוך עיון בתיק ב"ש 8522/09, אשלים כי המשיב שוחרר על ידי לחלופה ב-29.9.09. הוגש על כך ערר ובית המשפט המחוזי קבע ביום 1.10.09 כי המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויוגש תסקיר (ב"ש 21887/09).

לאחר קבלת תסקיר, המשיב שוחרר ביום 11.11.09 והאירועים נשוא תיק זה הם כחודש לאחר מכן או קצת פחות.

בתיק העיקרי, בהקשר לבש 8522/09 (ת.פ 3406/09), התקיים מענה לכתב האישום ביום 11.10.09.