מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' דראיסה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות בניגוד לסעיף 10(א) לפקודות התעבורה וכן סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי.

הנאשם, במקור, מורשה לנהיגה והוא הוציא רישיון נהיגה לראשונה בשנת 1996. מאז ועד היום, צבר לחובתו הנאשם 41 הרשעות, כאשר למען ההגינות, רוב מכריע של הרשעותיו הן עבירות קנס.

יחד עם זאת, צודקת התובעת, כי לנאשם הרשעות דומות בעברו וכן עבירות הכוללות נהיגה באור אדום ועבירות מהירות, אך עבירות אלו בוצעו ע"י הנאשם לפני יותר מ-5 שנים.

תקופת הפקיעה של רישיון הנהיגה אותו אחז הנאשם, היא ארוכה מאוד, ובא כח הנאשם טוען, כי פקיעה זו נובעת מחוסר יכולתו של הנאשם לשלם עבור חובות למרכז לגביית קנסות.

אין אני מקבל טיעון זה של ב"כ הנאשם, שכן גם אם נאשם צבר חובות למרכז לגבייה, הרי שעליו להגיע להסדר בתיקים אלו ובתקופת הביניים, אסור לו להמשיך ולנהוג כאילו בידו רישיון תקף.

מעברו התעבורתי של הנאשם, ניתן ללמוד, כי אף שרשיונו פקע הלכה למעשה, הוא המשיך לנהוג ללא כל מגבלה מבחינתו ובמקביל המשיך לבצע עבירות תנועה.

אני מסכים עם ב"כ המדינה, כי על הענישה, בנסיבות אלו, להיות ענישה חמורה. אולם, אין אני מסכים כי הנסיבות המתוארות לעיל, מצדיקות ענישה הכוללת מאסר בפועל.

אני סבור, כי כאשר המדובר במקור במישהו המורשה לנהיגה, אין הצדקה כענישה ראשונית לגזור רכיב של מאסר בפועל ויש הצדקה לענישה הכוללת רכיב של מאסר מותנה מרתיע, ולצידו פסילה בפועל לתקופה ראויה התואמת את נסיבות המקרה.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 1,000 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 12 חודשים.

פסילה זו, תימנה המצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגד הנאשם.

מאחר והנאשם בלתי מורשה לנהיגה, תימנה פסילתו מהיום.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד.הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף מעבר ל – 6 חודשים והכל תוך

3 שנים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.