מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' דמרי

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בהתאם לעובדות כתב האישום, נהג הנאשם ברכב ביום 10.5.09 בשעה 20:25 בדרך חברון בבאר-שבע בין צומת רמב"ם לצומת אילת כאשר הוא עושה שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

ביום 9.11.09 כפר הנאשם באישום אשר יוחס לו וטען כי לא דיבר כלל בטלפון וכי שם את ידו על לחיו בזמן הנהיגה.

הנאשם אישר כי היו לו שיחות נכנסות בשעה 20:21 אך לא היתה לו כל שיחה יוצאת או נכנסת בשעה 20:25.

הליך ההוכחות החל להישמע ביום 9.2.10 במהלכו העידה המדינה בפרשת התביעה עד אחד – פקד בנבנישתי אבי (להלן – ע.ת 1).

קצין המשטרה אשר העיד בפני, תמך את עדותו במסמך ת/1 בו רשם בצורה מסודרת ומפורטת מאד את כל מהלך האירוע.

בהתאם לעדותו של הקצין ע.ת 1 נהג הוא ברכב משטרתי כאשר הוא בנתיב השמאלי.

לפניו, הנתיב האמצעי נסע הנאשם. לטענתו הוא הגיע למצב מקביל עם רכב הנאשם, הביט ימינה וראה את הנאשם כאשר הוא אוחז בהגה עם יד שמאל בלבד.

בשלב זה הבחין כי הנאשם אוחז בידו הימנית מכשיר טלפון נייד, צמוד לאוזנו הימנית כאשר הנאשם מדבר, מניד את ראשו ומחייך.

בשלב מסוים וכאשר היה עדיין משמאל לרכב הנאשם, החליט הקצין לצפור לנאשם על מנת להעיר לו על התנהגותו. הנאשם סובב את ראשו לצד שמאל ואז ראה הקצין בבירור (לדבריו) את מכשיר הטלפון שאחז הנאשם בידו הימנית. ע.ת 1 תאר את הנאשם מופתע.

לטענת הקצין הוא הבחין בוודאות במכשיר הטלפון, חלון הנהג היה נקי וללא כל וילונות או דבר אשר יכול להסתיר את הנהג.

כאשר פנה לנהג לקבל את תגובתו, טען הנהג – "לא דיברתי בפלאפון, על מה אתה מדבר"

תגובתו של הנהג נרשמה ע"י ע.ת 1.

לאחר שסיים את עדותו הראשית, נחקר ע.ת 1 בחקירה נגדית ע"י הנאשם.

במהלך חקירה זו טען הנאשם בפני העד כי מאחר ושמע מוסיקה ברכב לא יתכן כי ידבר בטלפון.

במהלך חקירה זו לא נשאל הע.ת 1 ולו שאלה אחת על זמן ההבחנה בעבירה מצידו, על המרחק שהיה בין הרכבים או על יכולתו הממשית של העד להבחין בעבירה.

למעשה, בחר הנאשם לשאול שאלות כלליות ספורות אשר לא תרמו דבר לשאלת אמינות עדותו של ע.ת 1.