מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' גביר

גזר דין

אין בית המשפט מקל ראש בנסיבות האישיות של הנאשם, יתכן ואכן קשה כאשר הנאשם בוחר באורח חיים שונה מזה של הוריו, עם כל המשתמע מכך, אבל אין בית המשפט לתעבורה יכול "להסכים" שזה מהווה הצדקה ו/או גוש פנקה לנאשם לנהוג ברכב פעם אחר פעם ללא רשיון נהיגה תקף.

יתכן מאוד ואילולא היה מדובר במעידה חד פעמית, ומבלי שיש פסילה מותנית להפעלה, יכול היה בית המשפט להיעתר לעתירת ב"כ הנאשם להימנע מלהטיל על הנאשם פסילה בפועל. אבל זה לא המקרה שבפני בית המשפט .

עולה מגליון הרשעות הקודמות של הנאשם שהורשע לפחות ב- 6 הזדמנויות שונות בעבירות שונות שבוצעו אחרי שפג תוקפו של רשיון נהיגה שלו, ולא היו באלה כדי להניע את הנאשם או להפסיק לנהוג, או לסדר ענין רשיון הנהיגה שלו ולראיה בית המשפט השלום ברמלה הוטל עליו עונש פסילה על תנאי של 6 חודשים ל - 3 שנים ועונש זה בר הפעלה במקרה דנן. אין כל הצדקה או סיבה שלא להפעיל עונש זה .

יתכן מאוד ורשיון נהיגה של הנאשם נשלל ע"י משרד הרשוי לאחר שהנאשם שוחרר מצה"ל עקב אי התאמה, יתכן מאוד שהנאשם לא שקל את ההשלכות של קביעת סיווג של "אי התאמה" שהביא לשחרורו מהצבא, לא תמיד שוקלים את העניינים לטווח ארוך עם כל ההלשכות מכך.

אבל, גם אם ניתן לנאשם רשיון זמני ע"י משרד הרשוי עד לקביעה סופית בדיון בפני סמכות הרשוי, אין בכך כדי להצדיק כאמור סיום תיק זה ללא פסילה בפועל.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים :

1. קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

סכום זה יקוזז מסכום ששולם עפי צו הבאה ביום 4.11.09.

2.פוסל את הנאשם מלקבל או מלהוציא רשיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים פסילה בפועל.

3. פוסל את הנאשם לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

4. אני מורה על הפעלת 6 חודשי פסילה מבית משפט שלום רמלה בתיק 2963/07 מיום 1.7.07 באופן מצטבר .

הנאשם יפסל איפוא ל – 8 חודשי פסילה בפועל.

הרשיון הזמני יופקד היום, ויקבל אישור לנהוג עד שעה 20.00.

4. התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו, שהנאשם ימנע מלעבור עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה (למעט אי חידוש עד 12 חודשים) או נהיגה בזמן פסילה למשך שנתיים מהיום.

במידה והנאשם לא יחתום על כתב התחייבות זו היום במזכירות בית המשפט, ייאסר

ל- 3 ימים ללא התראה נוספת.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, שופט