מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אלטרץ

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי (ובהמשך לקביעתי מיום 8.7.10) אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה מהאישום המיוחס לו וזאת מחמת הספק .

  ב"כ הנאשם כפר באישום אשר יוחס לנאשם וזאת באמצעות טענה ביחס לכיול המכשיר אשר מדד אותו (מצלמת מולטנובה מסוג 6FA).

במהלך כפירת הנאשם הודיע בא כח הנאשם באופן מפורש כי הנאשם כופר בין היתר בכיול המכשיר שמדד את הנאשם ובתקינותו .

ב"כ הנאשם הודיע כי הוא מוותר על חקירתם הנגדית של עדי התביעה ומסכים להגשת כל חומר הראיות שבידי התביעה לבית המשפט.

  ב"כ הנאשם גם הודיע כי הוא מוותר על עדות הנאשם בתיק ובכך למעשה הסתיימו פרשת התביעה ופרשת ההגנה מיד לאחר שהגישה המדינה את תמונת הרכב, את תע"צ הצבת המצלמה ואת תעודת עובד הציבור המוכיחה לכאורה כי הנאשם הוא הבעלים הרשום של הרכב נשוא כתב האישום.

ב"כ הנאשם טען כי מאחר והמדינה לא הוכיחה את כיול מכשיר המולטנובה הרי שעל אף החזקה שמקים החוק בסעיף 27 א' לא ניתן להישען על תוצאת המהירות שבתמונה כמדויקת וזאת לאור החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפרשת בילה דומב.

ביום 26.10.09 קבעה כבוד השופטת רחל ברקאי בערעור פלילי 4556/07 מדינת ישראל נ. בילה דומב את הדברים הבאים:  

" רשות הדורשת מאזרחיה לנהוג על פי דין, כאשר את דבר הפרת הדין מעגנת היא בתוצאות מדידה של מכשיר, חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי שתוצאות המדידות, אותן היא מבצעת באמצעות אותם מכשירים וכאשר מרבית הציבור נוטה ליחס להם אמינות, יהיו אמינות ומדויקות, ברמת הדיוק האפשרית הגבוהה ביותר ואם כיול תקופתי של מכשיר מדידה, לפחות על פי עדות מומחה המשיבה, עדות שכאמור לא נסתרה על דרך של עדות מומחה אחר מטעם המערערת, הינו אמצעי נוסף להבטחת אמינות תוצאות המדידה מחובתה של הרשות לעשות כן".

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה ביחס לזיכויה של הנאשמת על ידי כבוד סגן הנשיא לנדסמן בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע ולמעשה ביסס ואישר בפסק דין מנחה את הקביעה לפיה בהעדר הוכחת כיול מכשיר המדידה, לא ניתן לבסס אישום מעבר לכל ספק סביר הנשען על מדידת מכשיר בהליך פלילי .

ומן הכלל אל הפרט.