מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו סולב

הכרעת דין

הנני שוב מודיע על זיכויו של הנאשם בדין בתיק זה.

החלטה זו הינה – למעשה – פעם השנייה שביהמ"ש מזכה את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו בתיק.

בפעם הראשונה זוכה הנאשם כאשר ביהמ"ש קיבל את בקשת ב"כ הנאשם לפיה, אין מקום לדרוש מן הנאשם להשיב לאשמה.

ביהמ"ש המחוזי (עפ"ת 19832-11-10) קיבל את ערעור המדינה והתיק הוחזר לבימ"ש כדי לשמוע פרשת ההגנה.

הנאשם לא הביא ראיות וב"כ הצדדים סיכמו את טיעוניהם, התביעה בכתב ואילו ב"כ הנאשם טען בעל פה בדיון שנערך ביום 28.6.11.

עדיין אני סבור כי יש לזכות את הנאשם מהאשמה שיוחסה לו בתיק.

הנאשם הואשם כאמור בנהיגה במהירות של 168 קמ"ש, לא 167 ולא 169, אלא רק ב-168 קמ"ש, הכל בהתאם למדידת המכשיר.

הנאשם כפר מפורשות בעניין הכיול ונקבע בפרוטוקול ישיבת המענה מיום 12/5/10 כי אם יש לתביעה אישור כיול, יש להמציאו בבוא מועד ל-ב"כ הנאשם.

בישיבת ההוכחות ביום 1.7.10 הגיש ב"כ התביעה אישור כיול מיום 20.6.96 – ת/2 סומן בטעות ת/2) והעיד השוטר שרשם את הדו"ח.

לא הובאו בפני ביהמ"ש ראיות נוספות, לא מצד התביעה ולא מצד הנאשם.

אין לביהמ"ש – איפוא – כל ראיה לגבי בדיקות תקופתיות או אחרות שנערכו ו/או לא נערכו ע"י משטרת ישראל.

כל מה שמונח בפני ביהמ"ש הינו דו"ח השוטר ואישור כיול מחברת היצרן שנושא תאריך של כ-12 שנה לפני מועד ביצוע העבירה.

עצם קיום מסמך כזה, מצביע כי היצרן סבור כי כן יש צורך בכיול המכשיר.

גם אם ביהמ"ש טעה בכך שראה לנכון לקבל את הבקשה שלא לחייב את הנאשם להשיב לאשמה וכי אכן דיי בראיות דלות כדי להביא לדחיית טענה כזו, ברור כי מוטל על כתפי התביעה נטל הרבה יותר כבד כדי להביא להרשעתו בדין.

מסיבה זו, ברור גם כי הפסיקה המתייחסת לראיות הנדרשות בבקשות לביטול פסילות מנהלתיות (ראה בש"פ 6983/10 קדוש נ. מ"י ו-בש"פ 6732/10 מ"י נ. בן שלום) אינה רלוונטית במקרה דנן.

במצב עניינים זה, אין בהעדר תגובה של הנאשם לשוטר בעת רישום הדו"ח, ו/או אי הבאת ראיות מטעמו, כדי למלא את החסר שבראיות התביעה.

לא מתפקידו של הנאשם לעשות עצמו "קטגור" כדי להביא להרשעתו כדין, תפקיד זה מוטל על התביעה גם עצם העובדה כי השוטר נדרש לנסוע מהר כדי להדביק ולעצור את הנאשם, אין בה כדי להוכיח את המהירות האמיתית המיוחסת לנאשם.

האישום כאמור מייחס לו נהיגה במהירות ספציפית של 168 קמ"ש ולא מהירות משוערת אחרת.

הננו גם להפנות להחלטת בימ"ש מחוזי ב"ש בעניין הכיול למכשיר הינשוף כדלקמן: