מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו גאמע

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 36 (ד) בכך שנהג בכביש המחולק לנתיבים בהם סומנו חיצים ועבר בצומת שלא בכיוון החץ אשר סומן בנתיבו.

אין מחלוקת כי הנאשם נכנס לצומת מכביש 31 כאשר הוא נוהג מכיוון העיר רהט לכיוון הישוב להבים.

הנאשם הודה בעצם הנהיגה, במקום ובזמן אך טען לכל אורך משפטו כי כניסתו לצומת היתה מהנתיב הימני בו מותרת הנסיעה ישר וזאת לאחר שביצע עקיפה של משאית אשר עצרה בנתיב הימני.

מטעם המדינה העיד עד אחד בלבד, שוטר אשר ערך את המסמך ת/1 על בסיסו הגישה המדינה כתב אישום נגד הנאשם.

במהלך עדותו של השוטר ע.ת 1 התברר כי למעשה עדותו הראשית נשענת על הנתונים שרשם בת/1.

מהנתונים אשר נרשמו בת/1 עולה כי הנאשם הגיע לצומת והמשיך ישר לתוך שהוא מנסה לעבור לנתיב הימני מבין השניים.

במסמך ת/1 כתב השוטר כי ראה את הנאשם כאשר הוא בנתיב לפנייה שמאלה.

בשום מקום במסמך ת/1 לא התייחס השוטר לסימנים (לתימרור) אשר היה מסומן על הכביש ולמעשה מצד המדינה לא הוכח בכל דרך כי מהנתיב השמאלי מותרת היתה הפנייה שמאלה בלבד.

הנאשם עצמו לעומת זאת טען כי בנתיב השמאלי היו שני סימנים סותרים:

סימן ראשון על הנתיב המאפשר נסיעה ישר ושמאלה ולאחריו סימן המאפשר רק פנייה שמאלה (ראה עמוד 5 שורה 22 לפרוטוקול).

טענה זו של הנאשם לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא נשללה בשום שלב ע"י ע.ת 1.

הנאשם עצמו ושני עדים נוספים מטעמו טענו כי הנאשם עקף משאית שהיתה בנתיב הימני ולאחר מכן המשיך ישר מהנתיב בו היתה המשאית.

ע.ת 1 אכן אישר את קיומה של המשאית, אך טען כי זו לא היתה במצב עמידה, ולמעשה היא נסעה ונהדפה ימינה כתוצאה מכניסת או נסיון כניסת הנאשם לנתיבה.

למעשה, עדותו של ע.ת 1 אינה ברורה בנקודה זו:

אם המשיך הנאשם ישר מן הנתיב השמאלי, הרי שלא ברור מדוע היתה צריכה המשאית לסטות מנתיבה ימינה כתוצאה מדחיקת הנאשם אותה.

מצד שני, אם אכן נכנס הנאשם לנתיב המשאית, הרי שבהכרח נכנס הנאשם לצומת מהנתיב הימני ובכך אין עבירה לשיטת השוטר.