מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' מכליס

בפני

סגן נשיא יוסף ריבלין

הכרעת דין

1.האישום

נהיגה בשכרות – סירוב למסור דגימת אויר נשוף. מועד העבירה 24.1.09 ושעת העבירה 02.11.

2.התשובה לאישום

הנאשמת כופרת וטוענת שלא סירבה.

3.תימצות הראיות

מטעם המאשימה העידו שני עדים רוני שריימן (ע.ת. 1) וסמ"ר מורן אזרזר (ע.ת. 2). מטעם ההגנה העידו הנאשמת ונוסע ברכב (ע.ה. 1) רונן אסולין.

אשר לעבירת הסירוב

ע.ת. 1 שוטר תנועה 10 שנים ומפעיל ינשוף מ- 2005 העיד על סמך דו"ח פעולה (ת/11). לפי דו"ח הפעולה שנעשה ביום העבירה עמד ע.ת 1 "סטטי" עם ע.ת. 2 ביציאה ממרכז ביג בבאר שבע שם בוצעו בדיקות לרכבים ובין כלי הרכב שעצר היה רכב בו נהגה הנאשמת. משהריח מפיה של הנאשמת ריח אלכוהול עיכב אותה וביקש לערוך לה בדיקת נשיפה. תחילה ערך בדיקת נשיפה בנשיפון והתקבלה אינדיקציה לכך "שיש אלכוהול באוויר הנשוף" לאחר זמן המתנה של "לפחות" 15 דקות בו הקפיד שהנאשמת לא תאכל, תעשן, תשתה ולאחר שהקריא לנאשמת ההסבר על מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב, הנאשמת חתמה על הסכמתה להיבדק. ע.ת. 1 ציין כי הסביר לנאשמת כיצד לנשוף ולאחר כל האמור נדרשה לנשוף לינשוף. ע.ת. 1 פירט פירוט רב מהלך הבדיקה, תוך ציון מספרי הבדיקות והסיבות לאי קבלת קריאה (לקיחת אוויר חזרה – נשיפה אסורה, נפח נשיפה לא מספיק, הפסקת שיתוף הפעולה ואי המשכת הבדיקה – עד שהמכשיר ציין כי הזמן עבר – ראה לעניין גם פלט הינשוף ת/5 – ת/7).

בבית משפט משנדרש ע.ת. 1 להתייחס לבדיקות אמר "... אני ראיתי שהנהגת לא משתפת פעולה והיא מכשילה בכוונה את הבדיקה" (פרוט' עמ' 3 ש' 30-29).

משנדרש ע.ת. 1 למס' הזדמנויות הנשיפה שניתנו לנאשמת אמר כי ניתנו לה 10 נסיונות (פרוט' עמ' 4 ש' 26).

משנדרש ע.ת. 1 להסברים שהסביר לנאשמת עובר להפעלת הינשוף שב ואמר כי הסביר לה בע"פ וגם החתים אותה (ראה פרוט' עמ' 9 ש' 19 ות/1 סע' 8).

משנדרש ע.ת. 1 להסביר מדוע לא המשיך בבדיקת הנשיפה מעבר ל-9 הנסיונות הראשונים שב ואמר "הנהגת בנסיון האחרון הפסיקה לשתף פעולה ולא ניצלה את השאיפה האחרונה" (פרוט' עמ' 12 ש' 10).

ע.ת. 2 התבססה על מזכר שרשמה (ת/12) בו ציינה כי ע.ת. 1 הקפיד לשמור, טרם בדיקת הינשוף, כי הנאשמת לא תשתה, לא תאכלו ולא תעשן "יותר" מרבע שעה. טרם הבדיקה מציינת ע.ת. 2 הקריא לה ע.ת. 1 הדרישה להיבדק ככתוב בטופס המשטרתי והוסיף הסברים בעל פה. הנאשמת לפי דו"ח הפעולה "היתה מפסיקה לנשוף באמצע הנשיפה והיתה מוציאה מהפה את הינשוף". גם ע.ת. 2 כתבה בדו"ח זכ"ד שערכה כי ניתנו לנאשמת מס' הזדמנויות ואת ההזדמנות האחרונה כלל לא ניצלה.

בבית משפט משנחקרה ע.ת. 2 העידה כי "את המקרה אינני זוכרת כלל למעט מה שרשום" (פרוט' עמ' 16 ש' 15). בחקירה הנגדית הוסיפה ע.ת. 2 כי הנוהג שמקריאים מהטופס המשטרתי מילה במילה ההנחיות לנהג (פרוט' עמ' 19 ש' 7).

הנאשמת בעדותה אישרה כי חזרה מבילוי ואישרה כי שתתה משקה אלכוהולי עובר לנהיגה (פרוט' עמ' 24, 27-26 ועמ' 25 ש' 25). הנאשמת אישרה שקודם לבדיקת הינשוף נערכה לה בדיקת נשיפון ומשום שהבדיקה לא היתה "חד משמעית" התבקשה לערוך בדיקה בינשוף. טרם הבדיקה בינשוף אישרה הנאשמת כי הוסבר לה "איך לנשוף" (פרוט' עמ' 25 ש' 31). בכל מהלך הבדיקה העידה הנאשמת כי אמרה לשוטרים שלא תסרב לכל דבר שיבקשו (פרוט' עמ' 25 ש' 6) . הנאשמת אישרה שנתנו לה 9 נסיונות נשיפה ואולם היא "הבהירה" שאין לה אוויר ואינה מסוגלת לנשוף (פרוט' עמ' 25 ש' 7 וש' 13) מתוך 9 הנשיפות צלחה בבדיקה אחת ובסופו של דבר לא התקבלה קריאה.

בהמשך דבריה בחקירה הנגדית טענה הנאשמת כי לא הוסבר לה עניין הסירוב (פרו' עמ' 26 ש' 12-11 וש' 14 – 15) בתשובה לשאלות ב"כ המאשימה אישרה הנאשמת כי מסוגלת לנפח בלון, כי חשה "בסדר" כי חשב בטוב אותו ערב ולא טענה שסובלת מבעיה בריאותית כל שהיא (פרוט' עמ' 28 ש' 18-14 ופרוט' עמ' 30 ש' 14).

ע.ה. 1 אשר בילה עם הנאשמת ביום האירוע טען כי העלה בפני השוטר אפשרות שהנאשמת עישנה "הרבה סיגריות" באותו יום ולפיכך לא הצליחה לנשוף כהלכה (פרוט' עמ' 21 ש' 12-11, פרוט' עמ' 23 ש' 8-6).