מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' ישראל

החלטה

מתירה השאלה.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

החלטה

הבקשה נדחית.

ב"כ המאשימה ידע על מועד ההוכחות וידע כי עליו להביא את כל עדי ההגנה ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

לא מצאתי כי לאחר שנשמעו כל עדי התיק יש מקום לדחיה לצורך מו"מ, הגם שב"כ המאשימה מתנגד למחיקת האישום. הצדדים יסכמו.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

הכרעת דין

הנאשמת בפניי נאשמת בכך שנהגה ברכבה במקום ציבורי בהיותה שיכורה ובדוגמא של אוויר נשוף שלה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הוא 440 מיקרוגרם.

"כשאתם שומעים רעש פרסאות חפשו סוסים ולא זברות". לעיתים אין צורך להתפלפל ולהתעמק. ניצבת בפניי נאשמת אשר מעידה כי שקלה במועד האירוע 37 קילוגרם, שתתה בסמוך לעצירתה בין כוס וחצי לשתי כוסות וודקה רד בול ולמרבה ההפתעה נמצאה שיכורה. אין צורך לחפש משמעויות נסתרות ודי בכך כדי להצביע על הגורם לשיכרותה. אולם כמובן לא אוכל להסתפק בכך.

העידה בפניי השוטרת דניאלה שעצרה את הנאשמת בשעה 03:30 ולאחר בדיקת רשיונות ותחקור ראשוני כולל בדיקת נשיפון העבירה את הנאשמת לטיפולה של השוטרת תהילה אזולאי.

מחקירתה הנגדית עולה כי יתכן ושהתה במחיצת הנאשמת כ 11 דקות. העידה בפניי השוטרת תהילה שמילאה את הטפסים ת/2, ת/3, ת/4, ת/5 ו-ת/6. לשאלת ב"כ הנאשמת היא אמרה שהיא קיבלה את הנאשמת אחרי בדיקת הינשוף. ב"כ הנאשמת לא שאל אם זו היתה הפעם היחידה שנפגשה עימה ואין ספק כי בשלב מילוי הטפסים נפגשו השתיים, אולם גם קודם לכן היה ביניהן מפגש. הנאשמת העידה שבדיקת המאפיינים נעשתה לפני בדיקת הינשוף. את בדיקת המאפיינים ערכה לה השוטרת תהילה ולכן אין ספק שהשוטרת תהילה היתה חוליה בין דניאלה לבין המתנדב יעקב ארגמן גם אם לא ציינה זאת בחקירתה הנגדית. השוטרת תהילה אישרה שהודיעה לנאשמת כי מרגע זה היא מעוכבת ווידאתה כי בכל הזמן שהיתה במחיצתה לא אכלה, לא שתתה, לא עישנה ולא הקיאה.

המתנדב ארגמן אישר כי וידא גם הוא על הקפדה על זמנים אלה.

אכן נכון שהשוטרת תהילה אמרה שהיא קיבלה את הנאשמת לאחר בדיקת הינשוף ואכן נכון כי השוטר ארגמן ציין שוידא את 15 הדקות עם השוטרת דניאלה ולא עם השוטרת תהילה, אולם לא מצאתי שהדבר מעלה או מוריד ואסביר:

הנאשמת כלל אינה טוענת שאכלה או שתתה במשך ה 15 דקות ולכן לא העלתה ולו ספק לעניין זה. הנאשמת אומנם טענה כי עישנה אולם יש להקפיד רק על חמש דקות ללא עישון בטרם הבדיקה והנאשמת לא טענה שעישנה 5 דקות לפני בדיקת הינשוף. בנסיבות אלה שהנאשמת עצמה אינה מעלה ספק לא מצאתי איזה ספק יקום בליבו של בית המשפט.

הטפסים בתיק זה מולאו כראוי למעט שתי השמטות שעה אולם מצאתי כי במכלול הטפסים ניתן לרפא פגם זה וממילא חלפו 19 דקות בין מועד עצירתה של הנאשמת ועד נשיפתה הראשונה בינשוף ומכאן שלא התעורר ולו ספק קל שבקלים כי התוצאה אותה הפיק הינשוף תקינה.

לסיום, הנאשמת העידה כי היו עימה שתי חברות, אולם היא לא טרחה לזמנן לעדות. הצהיר ב"כ הנאשמת שהן לא הוזמנו כלל היום ומחה על כך שבית המשפט לא מאפשר לו דחייה על מנת להזמינן. כידוע לב"כ הנאשמת בתי המשפט כורעים תחת העומס ולא ניתן לדחות מועדי הוכחות בשל התרשלותם של צדדים בזימונם של עדים. ב"כ הנאשמת ידע היטב כי היום מועד ההוכחות והיה עליו להיערך בהתאם. כלל ידוע במשפט הפלילי כי משנמנע צד מלהביא עדים אשר יש בהם כדי לסייע לגירסתו, יפעל הדבר נגדו ויחשבו העדים כאילו התייצבו והעידו כנגד הצד הנמנע.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שבחנתי את הראיות, שמעתי את העדים, מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה מעל לכל ספק סביר את אשמתה של הנאשמת ואני מרשיעה אותה בהתאם.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.