מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' חרחש

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות בריכוז של 915 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

לנאשם 75 הרשעות תעבורה קודמות ו-3 הרשעות פליליות שבגינן נדון לתקופות מאסר (עבירה אחרונה (שימוש בסמים) נעברה ב-2003 בה נדון ב 15/3/05 למאסר של חודשיים.

טיעוני הצדדים לעונש

המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 5 שנים וקנס גבוה.

ב"כ הנאשם מאשים את משרד הרישוי ואת משטרת ישראל בחוסר הבנתו לכאורה של הנאשם את מצבו לענין רישיונו. איני מקבלת טענות אלו ומבחינתי מדובר בהיתממות והמשך התנהגות של עצימת עיניים עליה עמדתי בהכרעת הדין.

ב"כ הנאשם מבקש לא למצות הדין עם הנאשם, הוא מצביע על נסיבותיו האישיות של הנאשם שהינו בן 40 נשוי + 3 מפרנס יחידי, גר עם משפחתו המורחבת ומועסק אצל אחיו במשכורת מינימאלית, אלו הן נסיבות חיים "רגילות" של נאשמים רבים ולא מצאתי מה יש בהן כדי להוות סיבה להקלה עם הנאשם.

ב"כ הנאשם מבקש להשית על הנאשם מאסר קצר שיבוצע בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה וקנס.

התנהלותו של הנאשם ומשך ההליכים

כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ב-3/6/09. בפרוטוקול מיום 4/11/10 הותרה הנאשם ע"י המותב הקודם (כב' הש' שרון לארי-בבלי) כי באם הנאשם יחליף ייצוג ישלם 10,000 ₪ וזאת בשל כך שניתק הקשר עם באת כוחו וגרם בכך לדחיית המשפט ב-5 חודשים.

לאחר דחיות ארוכות ונוספות החליף הנאשם פעם נוספת את ייצוגו בעו"ד אכרם חליחל אשר אף הוא ביקש דחייה ללמוד החומר ונעה, ושוב חזרה התופעה של אי שיתוף פעולה וניתוק הקשר, ביום 8/8/11 הגיש עו"ד אכרם חליחל בקשה לשחרור מייצוג, אולם לא נענה על ידי בית המשפט.

ביום 6/9/11 ביקש בא הנאשם לדחות בפעם המי יודע כמה את מועד ההקראה, אולם בית המשפט לא נענה לו, ורק לאחר שב"כ המאשימה הפנה את בית המשפט לתשובת הנאשם לכתב האישום בפני מותב קודם, בה הודה בנהיגה, ניאות סנגורו להשיב בצורה מפורטת יותר לכתב האישום, הרחיב את כפירתו של הנאשם והציג גרסה חדשה שלא החזיקה מים ונשללה בהכרעת הדין מכל וכל.

העונש הראוי

ענין לנו בעבירות חמורות, בהתנהלות חסרת תום לב גם בהליך המשפטי ובנסיבות אישיות שאין בהן כדי להוות משקל נגד לחומרה.

לענין חומרתה של עבירת נהיגה בזמן פסילה, או ללא רישיון נהיגה בתוקף אין צורך להכביר במלים. לא מדובר רק בזלזול ואי כיבוד החוק כי אם בסיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב.

ברע"פ 1812/94 דורון פרץ נ' מ"י ציין ביהמ"ש העליון כי "מי שנוהג בזמן פסילה, ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת..." . דברים אלו נכונים למי שלו זו עבירה ראשונה (ראה רע"פ 6115/06 מ"י נ' מוראד אבו-לבן ועל אחת כמה וכמה לגבי מי שחזר והמשיך לנהוג ללא רישיון.

הוסף לכך את נהיגתו של הנאשם בשכרות בריכוז כה גבוה ותגיע למסקנה כי אין מנוס אלא להטיל עונש מאסר משמעותי על הנאשם, אשר יעביר המסר לפיו עבירות תעבורה הינן עבירות פליליות חמורות לא פחות מעבירות על פי חוק העונשין. יחד עם זאת באומרי עונש מאסר משמעותי, אין בכוונתי להטיל על הנאשם העונש המבוקש על ידי המאשימה, באשר הוא חורג מכל פרופורציה של ענישה, ביחס לנאשם שמורשע לראשונה בנהיגה בזמן פסילה ובשכרות.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 7 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים היום.

מאסר הנאשם למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א–1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל שנה.