מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' תורגמן

החלטה

1.בהחלטה מיום 20.12.09, קבעתי, לאור הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, מסירה של כלי ירייה לפי סעיף 6ב(2) לחוק כלי ירייה, התש"ט-1949, ובאותו שלב, ללא הרשעה.

הודאתו של הנאשם נמסרה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לאחר שכתב האישום תוקן, והנאשם נשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר בעניינו.

על פי ההסדר, סוכם, כי המאשימה תבקש להרשיע את הנאשם ואילו הסנגור יבקש להסתפק בביצוע שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

2.שירות המבחן בתסקירו מיום 1.7.2010, מפרט את קורות חייו של הנאשם, ואת התרשמותו מהנאשם לאחר הטרגדיה שפקדה את בן דודו כתוצאה משימוש בנשק. קצינת המבחן מציינת, כי מדובר בנאשם נשוי ואב לשני ילדים, אשר מנהל אורח חיים תקין, ללא עבר פלילי קודם. עוד צוין, כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו והביע חרטה מלאה. בהמלצתו מציין שירות המבחן, כי הוא ער לתוצאה הטרגית בעקבות מעורבותו של הנאשם בתיק, יחד עם זאת, השירות מודע לקושי הנפשי שעימו מתמודד הנאשם, ועל מנת שלא לפגוע בפרנסתו, ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות.

3.ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש מבקש להרשיע את הנאשם במיוחס לו תוך ציון העובדה כי המשפט הישראלי הינו משפט תוצאתי אשר לא ניתן להתעלם במקרה שלפנינו מהתוצאה הטרגדית כתוצאה מהשימוש בנשק שנמסר למנוח. בטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 1666/05 של בית המשפט העליון מפי כבוד השופטת מ.נאור מיום 24.3.05.

4.מנגד, מבקש הסנגור להימנע מהרשעתו של הנאשם ולקבל את המלצת שירות המבחן במלואה. הסנגור, עו"ד גדעון נחום, טען בפניי, כי חוק כלי הירייה הינו חוק טכני ואינו מתייחס כלל לתוצאה של ביצוע העבירה כאמור בסעיף 6 לחוק. הסנגור סבור, כי הרשעתו של הנאשם במקרה זה, תפגע בו ובמשפחתו והתוצאה המיידית היא שיאבד את מקום עבודתו. בנוסף הפנה הסנגור למכתבו של המנוח דוד תורג'מן (נ/1) אשר מציין: "איציק (הנאשם) אני מצטער שגנבתי לך את האקדח, רציתי שזה יהיה מהיר, ללא סבל... אתה לא צריך להיענש על זה, אני אשם".

5.בית המשפט מודע לתוצאה הקטלנית כתוצאה מהשימוש שנעשה בנשק על ידי בן דודו של הנאשם, כמו כן בית משפט זה נתן דעתו לאמור ברע"פ 1666/05 מפי כבוד השופטת מ.נאור. עם זאת, עיינתי בכובד ראש בתסקיר שירות המבחן מיום 1.7.2010, ונסיבותיו המיוחדות של הנאשם כפי שפורטו על ידי קצינת המבחן. במקרה שלפנינו, הנאשם לקח אחריות מלאה למעשיו, הביע חרטה, והוא נמצא במצב נפשי קשה לאור התוצאה הקטלנית מהשימוש בנשק. מסתבר כי הנאשם לא היה מודע לתוצאה הקטלנית הצפויה מהשימוש בנשק. בהודעתו במשטרה מיום 13.6.06, ציין לשאלת החוקר האם חשבת שיש לדוד כלי ירייה, השיב: לא. חשבתי שיש לו רישיון לשאת נשק ולכן מסרתי לו את האקדח בידיעה שהוא מחזיק ברישיון. גם בעדותו בפניי בישיבה זו ציין הנאשם כי סבר שלנאשם יש רישיון וכי בעבר עבד בחברת אבטחה ותמיד השיג רישיון לנשק.

6.אין ספק בליבי כי הנאשם מצוי במצב נפשי קשה, מצב אשר ישא עימו לאורך כל חייו. עם זאת, אינני יכול להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של הנאשם וכן לתוצאה המיידית שאם יורשע יאבד את מקור עבודתו ותיפגע פרנסתו ומשפחתו.

הנאשם סבר באמת ובתמים כי מסירת הנשק נעשתה לצורך נסיעה על מנת להגן על בן דודו ולא מעבר לכך.

7.בנסיבות אלה, וכפי שמציינת קצינת המבחן בתסקירה, להרשעתו של הנאשם תהיינה השלכות חמורות ועל בית המשפט, בצד התוצאה הקטלנית, לשקול עובדות אלה בבוא ליתן החלטתו בענין ההרשעה.

8.נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מכלול השיקולים כפי שטען הסנגור, מצדיקים אי הרשעתו של הנאשם לאחר שיתמלאו התנאים שנקבעו בבר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל (פורסם בתקדין).

9.הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות במסגרת ארגון "יד-שרה" בסיוע בתחזוקה בתחום מיזוג האוויר ובפיקוח שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע השינוי וידווח על כך לבית המשפט.

10.העתק מהחלטה זו יישלח לשירות המבחן.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

יצחק שמעוני , שופט בכיר

הוקלד על ידי: עינת ישראלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: