מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' שמואל

פסק דין

ביום 18.9.11 החלטתי לקבל את הטענה שאין להשיב לאשמה ולזכות את הנאשם מן העבירה שיוחסה לו. להלן נימוקי:

אני סבורה שאין בראיות שהוגשו על ידי המאשימה כדי להוכיח מעבר לספק סביר את האפשרות שהתושב הזר שאותו העסיק הנאשם לא היה בעל היתר לשהות בישראל כדין.

המאשימה הגישה כראיה מטעמה את ת/4, תעודת עובד ציבור של מר אבי לקח ממשרד הפנים. בתעודה מפורטים סוגי האישורים וההיתרים השונים הניתנים לתושבי האזור ומתירים את הימצאותם בישראל. בסעיף 4 לתעודה נכתב כי "מידע אודות צווי ביניים המונעים הרחקה מישראל שניתנו על ידי בתי המשפט לבקשת תושב האזור מועבר לידיעת משטרת ישראל ונרשם במסוף המשטרתי".

עוד הוגשו כראיות ת/5, תעודת עובד ציבור מהמינהל האזרחי המעידה על כך שלתושב הזר לא היה היתר יציאה אישי מכל סוג שהוא לשהיה בישראל, ות/6, תעודה המעידה על כך שלתושב הזר לא היה רשיון עבודה בתוקף בישראל. אולם בנוגע לאפשרות קיומו של צו בית משפט לא הוצגו ראיות.

ראיות נוספות שהוגשו הן דו"ח פעולה ודו"ח מעצר של שוטרים שאיתרו את התושב הזר ועצרו אותו, אולם גם מהם לא ניתן ללמוד על העדר צו בית משפט המתיר את שהיית התושב בישראל: בדו"ח הפעולה ת/7 אין כל התייחסות לבדיקה במסוף או במקור אחר. בדו"ח מתואר עיכובו של התושב הזר ללא התייחסות לשאלת אישור שהייתו בישראל. בדו"ח המעצר ת/8, בתיאור נסיבות המקרה נרשם "הנ"ל שבח. לאחר בדיקה". אולם לא תואר מי ערך את הבדיקה, היכן, באילו נסיבות. עורך הדו"ח לא העיד והמסמך הוגש בהסכמה, כך שאין ראיות ישירות באשר לבדיקה שנערכה. מן הסתם הבדיקה שנערכת על ידי שוטר במקום המעצר אינה ממצה כבדיקה שיש לערוך בבית המשפט. בהעדר ראיה ניתן להניח שכוונת עורך הדו"ח היתה לבדיקת תעודת הזהות של התושב בלבד, ולכך שלא היו בידי התושב עצמו אישורי שהיה בישראל. לא ניתן להסיק מן הכתוב על בדיקה מעמיקה יותר שנערכה.

ב"כ המאשימה ביקש להגיש רישום פלילי של הנאשם, על מנת להוכיח כי התושב מוגבל כניסה למדינת ישראל. בהחלטת ביניים מיום 18.9.11 לא קיבלתי את גיליון הרישום הפלילי כראיה. באותה החלטה ציינתי כי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א-1981 קובע את פרטי הרישום שניתן להביא לידיעת בית המשפט, והוכחת הרישום המבוקש אינו בין מטרות אלו. עוד קבעתי בנימוקי החלטת הביניים כי מדובר בעובדה שיש להוכיחה באחת הדרכים הקיימות על פי דיני הראיות, וכי עצם העובדה שהמידע מופיע בפלט ממחשב המשטרה אינה מכשירה את הגשת המידע כראיה לבית המשפט.

העובדה שהמידע בדבר מניעת כניסה של התושב הזר לישראל הוא מידע המצוי במחשב המשטרה. מידע זה ניתן להגיש כראיה בהתאם לדרכי ההוכחה המקובלות. אין קשר ענייני בין מידע זה לבין רישומו הפלילי של אדם, מלבד העובדה הטכנית - הימצאותם של השניים במערכת המחשב של המשטרה. על כן לא ניתן היה להגיש את גליון הרישום הפלילי של התושב הזר כראיה לכך שהוא מנוע כניסה לישראל.

אציין עוד כי גם אילו הוגש פלט המחשב והוכח שהעד מנוע כניסה לישראל, ספק אם היה בכך כדי להוכיח את העובדה שהטעונה הוכחה – שלילת האפשרות שהתושב הזר נמצא בישראל מכח צו בית משפט האוסר על הרחקתו. שכן קיימת אפשרות שבית המשפט הוציא צו ארעי או זמני על אף שהתושב הוא מנוע כניסה לישראל.

מכל האמור עולה כי הראיות שהוגשו בתיק אינן שוללות את האפשרות שתושב האזור שהועסק על ידי הנאשם היה רשאי לשהות בישראל מכח צו בית משפט המונע את הרחקתו. בכך לא הוכחה אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. על כן דינה של הטענה שאין להשיב לאשמה להתקבל.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ב, 27 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: