מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' שיראזי

גזר דין

ההליך והרקע

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, ללא ניהול הוכחות, בת"פ 5069/08 בעבירה של החזקת סכין, בפא 31928/08 )מחוז תביעות ש"י) בעבירות איומים והחזקת סם שלא לשימוש עצמי ובת"פ 3009/09 (בימ"ש שלום ירושלים) בעבירות החזקת סכין והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי. הנאשם צירף את שני התיקים האחרונים לתיק זה והטיעונים לעונש נדחו לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

2. הנאשם יליד 1983, הודה בעובדות כתב האישום, צירף שני תיקים נוספים, ולו הרשעות אחת ב 8 עבירות שברובן החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סכין ואלימות חמורה כולל איומים. כבחור צעיר הוא הספיק לצבור עבירות רבות ובכך הוכיח כי בחר בדרך הפשע. בהרשעתו הקודמת בת.פ. 1942/04, הוטל על הנאשם עונש אמסר בעבודות שירות בלבד והנאשם בחר בזמנו שלא לצרף את התיק העיקרי דנן, שהיה משנה את עמדת התביעה לעונש מאסר בפועל ממש. היום אין מקום להסתפק בהטלת מאסר בעבודות שירות , שכן מעבר לחומרת המעשים, הנאשם הוכיח כי עונש זה אינו מרתיעו, מאחר ובעת ניהול ההליך בת.פ. 1942/04 הוא החזיק את כמות הסם הגדולה שלא לצריכתו העצמית בה הורשע עתה.

המסוכנות בעבירות הסכינאות ידועה וקיימת גם אצל נאשמים ללא עבר פלילי, שכידוע בתי המשפט מחמירים עמם. קל וחומר, ביחס לנאשם שלפנינו, עמו שלהחמיר עימו כפליים, לאור עבירות האלימות והאיומים שבעברו. אין להקל ראש בעבירת האיומים בה הורשע גם עתה (בפ"א 31928/089), באיימו הפעם על אחיו ברצח, כשהוא מניף מולו את ידו בתנועת אגרוף. מדובר ברף הגבוה של עבירת האיומים במלל ובמעשה.

תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם ממשיך להשתמש בסמים, ולא נתן בדיקות שתן סדירות. לפיכך שירות המבחן לא יכול היה להעריך את מצבו לעניין השימוש בסמים, כשרכיב הסמים קריטי בהרשעות הנאשם. בתיק הקודם, בו הוטלו עליו עבודות שירות. הנאשם הביע רצון לערוך שינוי באורח חייו ואמר אז כי למד לקח, אולם לא עשה כן למרות שביהמ"ש הסתפק בעונש של עבודות שירות בלבד, לאור חששות שירות המבחן כי הוא ידרדר בכלא. ואולם הנאשם הוכיח כי אין לתת בו אמון. לפיכך גם לקיחת אחריותו על העבירות בתיק זה ריקה מתוכן. שירות ציין כי הנאשם לא שיתף פעולה בבדיקות השתן ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בגילו הצעיר בהודייתו ובחסכון בזמן השיפוטי ובלקיחת אחריות מסויימת בעצם הודייתו, יש להרחיקו מהחברה, על מנת ללמדו לקח.

לפיכך עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת משנה ומאסר על תנאי לכשישוחרר, ויורה על השמדת הסמים והסכין.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

6.בהרשעתו הקודמת הציג הנאשם את מצוקת חייו, דחיקתו לשולי החברה ותחושות חוסר הביטחון עצמי שאילצוהו לחפש פתרונות כדי להגן על עצמו. באישום זה מדובר במציאת סכין זמן קצר מאד עובר לתפיסתו עמה, ולא היה כל תכנון מוקדם לבוא חשבון עם מאן דהו, מדובר בקונוטציה ישירה לאורח חייו הקשים של הנאשם ולא בהחזקת סכין במקומות הומי קהל, או בשעת לילה, או ליד מועדון לצורך שימוש בה בשני האישומים. גם אין סמיכות זמנים שנים בין האישומים של החזקת הסכין. כמות של החזקת הסם מזערית ומתאימה לשימוש עצמי דאז.

באשר לשימוש בסמים, אין לשירות המבחן אינדיקציה כי הנאשם משתמש היום בסמים. הוא אמנם לא שיתף פעולה עם בדיקות הסם, אך מצהיר היום שהוא נקי מסמים . גם בעיית האלכוהול קיימת, אך לא ברורה טיבה בתסקיר.

באשר לאיומים כלפי אחיו, הרי שבאותה תקופה הנאשם חש תחושות קונספירציה קשות מצד אחיו שיעשו הכל להוציאו מהבית, מדובר היה במערכת יחסים עכורה בינו לבין אחיו, המתקשרת להיסטוריה שלו, כשבגיל שנתיים התגרשו הוריו, ואביו אליו היה קשור מאד נפטר לפני כשנה. כיום האח נמצא בחו"ל, והאח הגדול ביחסים תקינים עם הנאשם.

באשר להחזקת החשיש בכמות שלא לצריכה עצמית, לא מדובר היה בכמות שנועדה לצריכה עצמית של הנאשם המשתמש בכמויות קטנות בהרבה, אלא בטובה שעשה לחבר בשמרו על הסם (טענה שלמעשה חותרת תחת הודייתו בעבירה).

התסקיר קשה, אך יש לאמץ את מסקנת קצינת המבחן, לשלוח את הנאשם למסגרת טיפולית סגורה וארוכת טווח, ולהעדיף הליכי שיקום גם עפ"י הפסיקה.

על כן עותר הסניגור כי ביהמ"ש יימנע משליחת הנאשם לבית סוהר, אלא ישלח אותו למסגרת טיפולית ארוכת טווח, ואם יטיל עליו מאסר, אזי לתקופה קצרה של 3 חודשים ויום כדי שבמסגרת בית הסוהר תיבחנה התכניות טיפוליות שהנאשם יתחיל שם ויסיימן מחוץ לכתלי בית הסוהר.

עברו של הנאשם והעבירות בהן הורשע עתה, מלמדות כי לא הפיק כלל את הלקח המתבקש מהרשעתו הקודמת ומהתחשבות ביהמ"ש בו, בהטילו עונש של מאסר בעבודות שירות. הנאשם הבטיח לא לחזור לסורו, אך הוכיח כי אין ליתן בו אימון, וכי הצהרתו הייתה מן השפה לחוץ. למעשה אילו היה מצרף כבר אז את תיקו, היה בצעד מעין זה כדי ללמד על רצונו לנקות שולחן, אולם הוא לא עשה כן, ואף המשיך וביצע עבירות נוספות, עליהן הוא נותן עתה את הדין.

מדובר בסדרת עבירות חמורות, המלמדות על סיכון ממשי מצידו, ולאור העובדה כי גם צורך סמים, ולא איפשר לשירות המבחן לבדוק את מצב שימושו בסמים בהימנעותו לתת בדיקות שתן, הרי שהמצב חמור שבעתיים ועמו הסיכון הנשקף ממנו, במיוחד לאור איומי הרצח. לא כל שכן שהנאשם החזיק סכין בשתי פעמים שונות בהן הורשע עתה, לאחר שכבר הורשע בעבר בעבירה זו, ולא הפנים כלל את חומרתה, במיוחד במצבו ההתמכרותי.

אמנם התסקיר מתאר את נסיבות חייו העגומות של הנאשם, העדר התמיכה והשייכות במשפחתו המפורקת, זעמו ומצוקותיו, שהובילוהו לדרך העבריינות וההתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים. עפ"י התסקיר "הנאשם מתקשה לראות עצמו כמכור להם, ולא את השלכות התמכרותו על דפוסי התנהגותו ותפקודו". שירות המבחן סבור כי לאור אורח החיים ההתמכרותי והעברייני, הנאשם זקוק למסגרת טיפולית סגורה וארוכת טווח, אשר בה יוכל, בנוסף לגמילה פיזית, להתמודד עם שינוי דפוסי התנהגות והרגלי חיים ועם זהוי הקשיים שבבסיס בתמכרותו". עם זאת שירות המבחן מציין בתסקירו כי על אף שהנאשם טוען כי בחודשים האחרונים הפסיק את השימוש בסמים ואינו זקוק לעזרה טיפולית לשמירה על נקיונו מסמים, הוא שותה אלכוהול רק באופן מזדמן ואינו זקוק לגמילה, ,הוא ציין כי: "קיימת התמכרות עמוקה יותר מכפי שהוא מכיר ומוכן להודות בה, וציין כי "לאור התנהגותו הבעייתית, בשל חוסר בשלותו והעדר מוטיבציה לטיפול...אנו נמנעים מהמלצה טיפולית בעניינו ".

עיינתי במכתבה של אם הנאשם מיום 31.5.10 לביהמ"ש, המבקשת הליך שיקומי לנאשם. אולם, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית לאור חסר בשעות ומוטיבציה לכך.

במצב זה המסקנה היא כי הנאשם מסכן בהתנהגותו ומעשיו את הסביבה, ואין מנוס מהטלת עונש מאסר ממש. הטלת עונש מאסר קצר אינה הולמת את עברו ועבירותיו גם לא תאפשר לו סיכוי להליך גמילה בכלא, והנאשם עצמו אינו מעוניין כלל בגמילה.