מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' ערער ואח'

הכרעת דין

מרשיע את הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 במעמד הנוכחים.

כרמי מוסק , סגן נשיאה

גזר דין

1.הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להן בכתב האישום וזאת מבלי לנהל שמיעת ראיות.

2.הנאשמים הודו בעבירות של התפרצות, הכשלת שוטר ושהייה בלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל.

3.אין לנאשמים עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש.

4.עברם הפלילי מייחס לעבירות שנדונו בבית דין צבאי. נאשם 1 הורשע בעבירה מיום 30/9/00 שעניינה יידוי אבנים ונדון ל-8 חודשי מאסר. כך גם נאשם 2. נאשם 1 הורשע בעבירה נוספת מיום 3/5/04 של הפרת שטח סגור.

5.ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשמים 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לשיטתו, מדובר בעבירה חמורה. רק 1 מתוך 60 איש נתפסים בסוג זה של עבירות.

6.לדבריו העונש חייב להלום את ביצוע העבירה.

7.ב"כ המאשימה הדגיש את העוול, עגמת הנפש שנגרמים בסוג זה של עבירות לבעל הדירה הנפרצת.

8.מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמים פרצו חלון של דירה, גנבו 7 טבעות שהיו בדירה. הם לא חדרו ממש לתוך הדירה.

9.הנאשמים טוענים כי נכנסו לתחומי מדינת ישראל כדי להתפרנס. רק יצר הרע שתקף אותם הביאם לבצע עבירה זו באופן חד פעמי.

10.לטעמם, אין למצות עימם את הדין מאחר והרכוש הוחזר, הם הודו במיוחס להם, ואין לראותם כעברייני רכוש.

11.מדובר לטעמי בנאשמים שאין לראותם כעברייני רכוש מועדים, וסבורני כי יש לתת לטענתם כי מדובר במעידה חד פעמית, משקל רב. יש לקחת בחשבון כי הנאשמים הודו, החזירו את הרכוש דבר המלמד כי אינם עברייני רכוש במובן המקובל.

12.אני מסכים ומקבל כי יש לקבוע עונשי מאסר ארוכים יותר במקרים המתאימים, אולם יש לשקול כל מקרה לגופו.

13.יש לקוות כי הנאשמים לא יוסיפו לעבור עבירות רכוש, וניתן ליתן לכך ביטוי בעונש מאסר מותנה הולם.

14.לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשמים, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים, על כל אחד מהם:

א.12 חודשי מאסר לריצוי בפועל וזאת החל מיום מעצרם.

ב.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעברו עבירות התפרצות.