מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' עובד

פסק דין ללא הרשעה

הנאשם הודה בביצוע עבירה של תקיפה סתם, לפי סע' 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. פרטי העבירה הם, שבתאריך 6.4.2007, לאחר חצות, באזור כיכר הדוידקה בירושלים, תקף הנאשם את חברתו לשעבר, זאת כאשר הנאשם הציע לה ללכת למועדון, ומשסירבה דחף אותה בחוזקה לכביש.

עולה כי כתב האישום המקורי אשר יוחס לנאשם, היה חמור בהרבה מתיאור העובדות כפי שפורט לעיל.

במסגרת הטיעון לעונש, ובמהלכו, ולאחר קבלת הסכמת המתלוננת, היא פוצתה בינתיים בפועל בתשלום סך של 1,500 ₪. כמו כן, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בצעיר העובד כיום כמנהל מסעדה. הנאשם הינו אדם נורמטיבי, סיים שירות צבאי, בדרך כלל באופן תקין. בגין עבירת תנועה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, הוא נדון לביצוע של"צ, אולם כפי שהובהר בדברי הנאשם, עבודות השל"צ לא יצאו אל הפועל בשל תקלות שלא תלויות בו, במימושם.

שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם צעיר המצוי בתחילת דרכו בחיים, הלוקח אחריות, אם כי מסויימת, על מעשיו, ומביע חרטה עליהם. נוכח כך שהנאשם מתעתד ללמוד את מקצוע הטבחות ונוכח הקושי שיווצר באפשרויות תעסוקתו אם יורשע, הרי שאין מקום, לדעת שירות המבחן, להרשיעו וניתן להטיל עליו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.

עמדת התביעה היא להרשעה ולהטלת עונש של מאסר מותנה.

הסנגור עתר בפניי לאמץ את המלצת שרות המבחן, זאת בהתייחס לעברו הנקי של הנאשם, לאפשרויות תעסוקתו, העובדה שבינתיים נישא וכן ובעיקר בשל העובדה שהאירוע התרחש לפני 4 שנים ומאז לא עבר הנאשם עבירה כלשהי.

נסיבות האירוע בו הורשע הנאשם, כמתואר לעיל, אינן חמורות. מדובר באירוע חד פעמי, אשר התרחש, כאמור, לפני כ- 4 שנים. בגין האירוע פוצתה המתלוננת.

נראה לי, כי נסיבות תיק זה נושקות, אם כי בקצה התחתון, את סמכותו של בית המשפט לקבוע שהנאשם אמנם ביצע את העבירה המיוחסת לו, אולם שלא להרשיעו.

נוכח המלצת שירות המבחן, נסיבות ביצוע העבירה, עברו הנקי של הנאשם, גילו, חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה, פיצוי המתלוננת, אני נעתר להמלצת שירות המבחן ומוצא שלא להרשיע את הנאשם.

אשר על כן, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, דהיינו, בעבירה של תקיפה סתם, לפי סע' 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואולם אני נמנע מהרשעתו.

שרות לתועלת הציבור – הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 150 שעות, בתיאום עם שירות המבחן. אני מסמיך את שירות המבחן לשנות את מקום ההשמה, על פי שיקול דעתו.

פיצוי למתלוננת – בסך 1,500 ₪. (רשמתי לפניי את הצהרת ב"כ הנאשם לפיה הסכום שולם ונמסר למתלוננת).

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.

שמעון שטיין, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: