מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' עבידאת ואח'

דברי הנאשם: אני מצטער.

גזר דין – נאשם מס' 2 (להלן: "הנאשם")

הרקע

1.בתיק זה נשמעו הוכחות ובשלב מסויים הותלו ההליכים נגד הנאשם. ביום 7/7/11 לאחר חידוש ההליכים, הודה הנאשם כי נכח בקטטה והמאשימה הסתפקה בהודאתו כי נכח והשתתף באירוע אבל לא החזיק בסכין ולא דקר.

2.בעקבות ההודאה הורשע הנאשם בפציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335 ו- 333 (א) (1) + (2) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.לדיון שנקבע לטיעונים לעונש לא הובא הנאשם, העצור בתיק אחר, ולבקשת הסנגור הטיעון לעונש נשמע בהעדרו.

עמדת המאשימה

4.המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן מהנימוקים הבאים:

א.לנאשם הרשעות קודמות, כמפורט ברישום הפלילי (ת/7).

ב.אמנם הנאשם לא אחז בסכין, אבל די בהשתתפותו כדי להצדיק אתהעונש המבוקש.

עמדת ההגנה

5.ההגנה טוענת שאין להטיל על הנאשם מאסר בפועל מהנימוקים הבאים:

א.רמת הענישה בתיק נקבעה כבר בעניינו של הנאשם הראשון, שדקר את המתלונן. לכן בשם העיקרון של אחידות הענישה יש לגזור לנאשם עונש שיעמוד ביחס ישר לעונש שהוטל על הנאשם האחר ושהוא העבריין העיקרי.

ב.הנאשם היה במעצר קרוב לחודש (בין 14/8/09 לבין 9/9/09) ובמעצר בית מלא קרוב לשנה וחצי וזה בוודאי עונש מוחשי.

6.הנאשם הביע את צערו.

דיון

7.מחד מדובר במעשה אלימות חמור המחייב ענישה בהתאם. מאידך, מאז שנת 2005 ועד לחודש אוגוסט 2009, לא ביצע הנאשם עבירות למעט העבירה נשוא תיק זה.

8.שוכנעתי שבענייננו, בהתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, די בתקופת המעצר בפועל, המגבלות של מעצר הבית ובפיצוי למתלונן, להוות עונש מוחשי. המאסר על תנאי יהיה בבחינת עונש צופה פני עתיד ואני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 27 ימי מאסר בחופף לתקופה שהיה הנאשם במעצר מיום 14/8/09 ועד 9/9/09.

ב.מאסר על תנאי של שישה חודשים, שיופעל אם יעבור הנאשם תוךשלוש שנים מיום שחרורו על סעיפים 333, 334, 335, 380, 381, 382, 382 א' לחוק העונשין.