מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' מולאזם

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות נשוא כתב האישום המתוקן בעבירה עפ"י סע' 186 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים סוכם שיוטלו על הנאשם 30 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות במידה והנאשם יתאים לכך ולצידם מאסר ע"ת (ראו פרוט' מיום 20.5.09). דא עקא, מסתבר שלא ניתנה חוו"ד חיובית באשר להתאמת הנאשם לבצע עבודות שירות. הממונה ציין שבתיק אחר נדון הנאשם ל-40 ימי עבודות שירות אלא שהנאשם לא ביצע את אותן עבודות שירות ולכן הוחלט בהחלטה מינהלית של הממונה להמיר את אותה תקופה למאסר בפועל.

מסתבר מעיון בפרוטוקול ואף ביטאתי את הדבר בהחלטה שנתתי ביום 7.6.10, שאי ביצוע עבודות השירות בתיק האחר נבעו מנסיבות אישיות של הנאשם שהיו קשורות לפטירת אביו. בעקבות זאת הוריתי לממונה על עבודות השירות למצוא עבור הנאשם עבודות שירות לתקופה של 30 יום. אך מסתבר ששוב הממונה על עבודות השירות הגיע למסקנה שהנאשם איננו מתאים לבצע עבודות שירות. הוא ציין שהנאשם ממשיך להשתמש בסמים.

בדיון שהתקיים היום טענו שני הצדדים לעניין עונשו של הנאשם תוך התייחסות לחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם (באין אפשרות להטיל עליו מאסר בעבודות שירות) מאסר בפועל למשך שבועיים ולצידו מאסר על תנאי. מאידך, ב"כ הנאשם ביקש להסתפק במרכיבי עונש של מאסר על תנאי וקנס.

בהתחשב בכמה נסיבות שאפרט להלן, החלטתי שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל והחלטתי להסתפק במרכיבי עונש של מאסר על תנאי וקנס. להלן טעמיי:

הנאשם הודה באשמה ויש בהודאה משום הפנמת האחריות ואף חיסכון מזמנו של ביהמ"ש.

הסדר הטיעון היה הסדר שלא קבע שאם לא יימצא הנאשם מתאים לבצע עבודות שירות האלטרנטיבה תהיה מאסר בפועל. ההסדר היה שיוטל על הנאשם מרכיב עונש של עבודות שירות "בכפוף לחוו"ד הממונה". לאמור, שאם לא יימצא הנאשם מתאים לבצע עבודות שירות הרי שכל צד יוכל לטעון בחופשיות לגבי מרכיב עונש חלופי. לא בכל פעם שנאשם אינו מתאים לבצע עבודות שירות החלופה צריכה להיות מאסר בפועל. אם הסדר הטיעון לא כלל הסכמה כנ"ל הרי שנפתחת הדלת בפני כל צד לדרוש מרכיבי עונש חילופיים ולא בהכרח מאסר בפועל. במילים אחרות, מכאן ולהבא יש לדאוג לנסח את הסדר הטיעון במדוייק, מה מוסכם בין הצדדים אם הנאשם אינו מתאים לבצע עבודות שירות.

מלכתחילה בדעת המאשימה היה שלא לבקש מאסר מאחורי סורג ובריח שאם לא כן, לא היתה בוחנת אפשרות של מאסר בעבודות שירות. לכן, אין מקום להטיל עונש חמור יותר על הנאשם. ניתן ע"י איזון מתאים להגיע לענישה חילופית שבחומרתה ממלאת אחרי ההיבט הציבורי של חומרת העבירה, ללא כל צורך בהטלת מאסר בפועל.

עפ"י גיליון ההרשעות הקודמות ת/1 יש מאחורי הנאשם עבירות קודמות שבגינן הורשע בדין אך אלו עבירות ישנות. שתי העבירות שהן מהעשור האחרון הן עבירת תיגרה משנת 2003 שבגינה הוטל על הנאשם עונש של התחייבות להימנע מעבירה ללא כל הרשעה ועבירת החזקת סכין מלפני העבירה נשוא דיוננו.

מדובר בעבירה משנת 2006 (שהיא אותה שנה בה נעברה העבירה האחרת שעניינה היה החזקת סכין- עבירה שגזה"ד בגינה ניתן ב-2008). בינתיים הנאשם התחתן וציין ששינה דרכו.

נראה כי בנסיבות העניין מרכיבי עונש של מאסר על תנאי לתקופה משמעותית ולצידה קנס משמעותי יהיו אקויולנטיים לעונש המאסר למשך 12 יום ולצידו מאסר על תנאי אשר ביקשה התביעה.

לפיכך, הנני מטיל על הנאשם עונשים כדלהלן:

6 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יורשע בעבירת החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

קנס ע"ס של 5,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים, הראשון שבהם עד 10.10.10 וכל תשלום ותשלום עד 10 לחודש שלאחריו עד לסיום התשלומים. אם לא ישלם את אחד התשלומים יישא הנאשם במאסר של 7 ימים תמורתו ותעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי. אם הנאשם הפקיד הפקדה כספית בגין תיק זה, יש להביא אותו בחשבון ולקזז אותו מהקנס.

יש לחלט את הסכין נשוא כתב האישום.

הודע על זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי בירושלים.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

יואל צור , שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: