מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' כהן

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכתב האישום המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים והכשלת שוטר.

כל זאת בגין אירוע מיום 11.12.07 במסגרתו, על פי הנטען, במהלך ויכוח נהגים בין הנאשם ובין נהג אחר, הגיע המתלונן למקום והתערב בויכוח. המתלונן הוא קצין משטרה ועל פי כתב האישום הנאשם איים על המתלונן, קילל אותו וניסה לברוח ממנו.

הראיה המרכזית לאירוע היא עדותו של המתלונן, קצין מג"ב ששון חממה. המתלונן העיד בפני והתרשמתי כי עדותו מהימנה. מדובר בקצין מג"ב אשר אין לו כל קשר לנאשם או עניין אישי איתו, אשר נקלע לאירוע כאשר היה ביקר באקראי בעיר בית שמש לשם ניחום אבלים. אוסיף על כך, כי המתלונן הוא קצין ותיק, ולא ראיתי כיצד אופק קידומו יושפע לטובה ממעורבותו בארוע.

מעדותו של המתלונן עולה כי הוא הבחין בויכוח בין הנאשם ובין נהג אחר אשר הנאשם איים עליו כי יהרוג אותו ואיומים נוספים. המתלונן העיד כי ניגש אל הנאשם והורה לו להזיז את רכבו שכן מפריע לתנועה ואז הנאשם קילל אותו כמתואר בעמ' 15 שורות 19 – 21 לפרוטוקול. כמו כן מדברי המתלונן עולה כי דרש מהנאשם להזדהות ואז הנאשם נכנס למכוניתו וניסה להסתלק מהמקום והמתלונן נאלץ להוציא את מפתחות מכוניתו של הנאשם ממתג ההתנעה על מנת למנוע ממנו לעזוב את המקום.

תמיכה בעדות המתלונן ניתן למצוא בעדותו של שוטר הסיור, עד תביעה 3, דוד דוד, אשר הגיע זירה לאחר שהמתלונן הזמין אותו. מהעדות עולה כי כאשר השוטר דוד דוד הגיע לזירה מכוניתו של הנאשם חנתה באלכסון, דבר המתיישב עם האפשרות שאכן היה על המתלונן להורות לנאשם להזיז את מכוניתו ויותר מכך, אם האפשרות שהנאשם אכן היה מעורב בויכוח נהגים.

נתתי דעתי לפער שבין תיאור האירוע בת/2 תחת הכותרת "פרטי המקרה" ובין תיאור האירוע מפי המתלונן. האמור בדו"ח הפעולה ת/2 הוא רישום שנעשה ע"י המוקד ומטרתו היא בעיקר לתת תיאור תמציתי עד כמה שניתן של האירוע ולא לערוך תיעוד ברור של גרסת עד. אציין גם כי המתלונן לא נחקר על הפער שבין האמור בת/2 ובין גרסתו.

מנגד גרסת הנאשם היא, כי המתלונן התנפל עליו ללא כל סיבה, כאשר האט בכביש בעקבות צפירות של נהג שהיה מאחוריו. לגרסת הנאשם, המתלונן שלף את מפתחות מכוניתו משך אותו מהרכב והודיע לו כי בכוונתו לתת לו דו"ח תנועה בשל עבירת התנועה. הנאשם אף גרס כי חקירתו הראשונה הייתה ע"י פקוד לשעבר של המתלונן ובשל כך סירב לחתום על הודעתו ולא השיב לחלק מהשאלות.

גרסתו של הנאשם אינה הגיונית. הנאשם לא הציע כל הסבר למה המתלונן יטפל אליו באמצע הרחוב ללא כל סיבה. בעת שהעיד הנאשם שלפני התרשמתי כי עדותו מגמתית ונועדה לחלץ עצמו מהאישום ולא להעיד על דברים כפי שקרו.

אוסיף על כך כי בת/1 הודעת הנאשם במשטרה יש הרבה מעבר לראשית הודיה במיוחס לו. הנאשם הודה שם בעימות עם המתלונן ואישר כי היה עצבני ו"זרק מילים לא יפות" לעבר השוטר ויכול להיות שקילל אותו (שורות 20 – 28). לא ראיתי שום בסיס לטענה כי חקירת הנאשם לא היתה כדין וכי זכויותיו נפגעו.

לנוכח זאת אני קובע כי האירוע התרחש כפי שתיאר אותו המתלונן.

מכאן לפרשנות המשפטית אותה עליי לתת לעובדות המתוארות ע"י המתלונן :

על פי סעיף 5(1) לפקודת המשטרה תפקידו של כל שוטר הוא, בין היתר, "לקיים סדר בדרכים הציבוריות..." וכן "למנוע הפרעות בשעת התקהלות...". משכך הייתה למתלונן הסמכות, אם לא החובה, להתערב באירוע לו היה עד. משכך הוא אכן היה שוטר בתפקיד באותו רגע.

אשר על כן הקללות "בן זונה" וכו' אותן השמיע הנאשם כלפי המתלונן, כמפורט בעדות המתלונן, אכן מהוות עבירה של העלבת עובד ציבור.

קבעתי, כי הנאשם אכן ניסה להתחמק מהמתלונן ולעזוב את המקום בנסיעה. אלמלא היה המתלונן מוציא את מפתחות מכוניתו של הנאשם ממתג ההתנעה, אכן הנאשם היה עוזב את המקום ובכך מכשיל את השוטר המתלונן מלעכבו ולקחת את פרטיו.

עם זאת, לא שוכנעתי כי הנאשם אכן איים על השוטר. המילים "תוריד את המדים נלך מכות" נאמרו תוך כדי קללות נוספות אותן קילל הנאשם את המתלונן. נראה לי כי כוונת המילים היא יותר לבזות את השוטר מאשר להטיל עליו אימה. משמעות הביטוי היא כי הכוח היחיד אותו הנאשם מייחס לשוטר הוא כוח המדים ולא כוחו של מי שלובש את המדים.

לנוכח כל אלה, אני מרשיע את הנאשם בעבירות של העלבת עובד ציבור והכשלת שוטר ומזכה אותו מחמת הספק מעבירה של איומים.

אציין כי מעדות המתלונן עולה, כי הנאשם איים על הנהג השני כי יהרוג אותו. לנוכח העובדה שעניין זה לא יוחס לנאשם בכתב האישום, אין מקום להרשיעו בכך.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ב, 26/03/2012 במעמד הנוכחים.

ירון מינטקביץ, שופט

החלטה