מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' חמו

בפני

שופט דב פולוק

הכרעת - דין

הנאשם זכאי.

הנאשם הואשם בניסיון פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 וסעיף 335 (א)(1) וסעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ובתקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

לאחר שמיעת הראיות עולה שהעובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת והנני קובע שהוכח:

1. המתלונן, שמחה בן-סירא, ע"ת 1, פגש את הנאשם במסעדת "טרה" ביום ובשעה הנקובים בכתב האישום.

2. בין הנאשם לבין המתלונן היה סכסוך הנוגע להשכרת המסעדה על ידי הנאשם כשהמתלונן פעל לחייב את הנאשם לפנות את הנכס.

3.בשלב מסויים במהלך המפגש בין המתלונן לבין הנאשם, המתלונן נפל לרצפת המסעדה ונחתך באצבעו באזור הציפורן. החתך טופל על ידי חבישה עם פלסטר.

על פי כתב האישום, בסיום השיחה הנאשם דחף את המתלונן מעבר לשולחן במסעדה והנאשם נפל לרצפה. הנאשם ניגש לדלת המסעדה ונעל את הדלת, אחז בסכין מטבח וניסה לדקור את המתלונן במותנו. המתלונן הושיט את ידו כדי להתגונן ונחתך באצבעו.

המתלונן העיד שהוא קם בסוף השיחה עם הנאשם והנאשם דחף אותו "דחיפה די משמעותית" (ע' 6 לפרוטוקול שורה 30). המתלונן נפל על הכיסאות והשולחן במקום, ומשם על הרצפה דרך הכיסאות לרצפת המסעדה. הנאשם רץ לדלת המסעדה, נעל אותה ולקח סכין באורך של 30 ס"מ. המתלונן קם על רגליו והנאשם הגיע מולו וניסה לדקור את המתלונן במותן צד ימין. המתלונן הושיט את ידו על מנת להתגונן ונחתך באצבעו. השותף של המתלונן, שאול כהן (ע"ת 2), עמד מחוץ למסעדה, המתלונן צעק לעבר העד שהנאשם עם סכין ודוקר אותו. שאול כהן דפק בעצמה על דלת הכניסה, הנאשם פתח את הדלת והמתלונן יצא מהמסעדה.

ע"ת 2, שאול כהן, העיד שהוא הגיע למסעדה יחד עם המתלונן אך בחר להמתין בחוץ. כעבור רבע שעה הוא ניגש לדלת ואז שמע צעקות של בן סירא "הוא תוקף אותי". העד הבחין שבן סירא מוטל על הרצפה כשהמתלונן רכון מעליו. העד רץ לדלת אך הנאשם הגיע לפניו ונעל את הדלת. העד החל לבעוט בדלת ואז הנאשם פתח את הדלת. בן סירא קם מהרצפה "כשידו שותתת דם" (ע' 16 שורה 20).

בחקירה נגדית, אמר שאחרי שבן סירא קם מהרצפה הנאשם לא ניגש אליו (ע' 18 לפרוטוקול שורות 16 - 17). העד לא ראה סכין בשום שלב (כנ"ל, שורה 32). אחרי האירוע הנאשם נשאר במסעדה (ע' 19 לפרוטוקול שורה 15).

הודעת העד הוגשה כראיה לבקשת ב"כ האשם (נ/1).

ע"ת 3, רס"מ רביב נוימן, גבה את אמרת הנאשם (ת/1). הוא נשאל אם בעקבות דברי הנאשם אם יש מנגנון הנועל את דלת הכניסה מפני אלה המבקשים להיכנס למסעדה, הוא הלך לבדוק את הדלת. העד השיב שאינו זוכר היום מה עשה ויש לבדוק את התיעוד בתיק.

ע"ת 4, עאדל עסאקלה, גבה הודעת המתלונן ורשם הערת חוקר לגבי החתך באצבעו של המתלונן. על פי ההערה, המתלונן הוריד פלסטר מאחת האצבעות והראה חתך באורך של כארבעה ס"מ. בחקירה נגדית התבקש העד להדגים את אורך החתך והדגים אורך של כ-2 ס"מ (ע' 23 לפרוטוקול שורה 18).

גרסת הנאשם באמרתו (ת/1) שבסוף הפגישה הלך לפני המתלונן בדרך לדלת המסעדה. המתלונן אמר לו משהו בקשר לפינוי והנאשם הסתובב לכיוון המתלונן. המתלונן נבהל או אולי כתף הנאשם שפשפה אותו והמתלונן נפל משתי המדרגות על שולחן. המתלונן תפס את מפת השולחן בעת נפילתו, הפיל את כל הכלים שהיו על השולחן ונחת על הרצפה. אם המתלונן נחתך באצבעו, הנאשם סבור שהוא כנראה נחתך מהכלים השבורים אם כי לא הבחין שהנאשם נפצע. הנאשם ניסה להרים את המתלונן אך המתלונן התחיל להשתולל ולצעוק. הנאשם ניגש לדלת כדי שהמתלונן יוכל לצאת מהמסעדה ובחוץ ראה את שאול כהן. הנאשם הכחיש שהוא דחף את הנאשם, הכחיש שהחזיק בידו סכין או שניסה לדקור את המתלונן. לעניין הטענה שהנאשם רץ לנעול את הדלת בפני שאול כהן, הסביר שהדלת ננעלת אוטומטית לבאים מבחוץ.

בעדותו בבית המשפט הנאשם חזר על גרסתו בת/1.

עד הגנה, פאדי ג'ובראן, העיד שעבד במטבח המסעדה בין השנים 2006 -2009. העד תיאר את מנגנון הדלת הננעלת אוטומטית והמונע ממישהו מבחוץ למסעדה לפתוח את הדלת.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתיו החלטתי לזכות את הנאשם.