מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' חדאד

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכך שביום 5.7.08 הסיע ברכבו חמישה שוהים בלתי חוקיים משועפאט לתל אביב בעבור תשלום.

כתב האישום הוגש נגד הנאשם ביום 29.3.2009, אך ההליכים בתיק זה נמשכו עת ארוכה. חלק לא מבוטל מחלוף הזמן יש לזקוף לחובתו של הנאשם, אשר לא התייצב למספר ישיבות. כמו כן הנאשם יוצג בתחילה על ידי עו"ד פרטי ולאחר מכן יצוגו עבר לסנגוריה הציבורית, וגם חילופי הסניגורים האריכו את ההליכים בתיק.

עמדת המאשימה

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי מרתיע. בטעונו לפני הוא שם את הדגש על עברו הפלילי של הנאשם ועל העובדה שהעבירה בה הודה והורשע בוצעה 5 חודשים בלבד לאחר שהורשע בעבירה דומה. כמו כן התייחס ב"כ המאשימה לחומרתה של העבירה בה הורשע הנאשם.

עמדת הנאשם

ב"כ הנאשם ביקש כי אסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי. בטעונו בפני שם ב"כ הנאשם את הדגש על כך שבשנת 2008 התנהל נגד הנאשם תיק פלילי בבית משפט השלום ברמלה, ת"פ 2153/08 (להלן: תיק רמלה). לדבריו, הנאשם ביקש לצרף לאותו תיק את כל התיקים אשר היו תלויים נגדו אותה העת, אך בשל תקלה תיק זה לא צורף. ב"כ הנאשם טען, כי אף לוּ היה הנאשם מצרף תיק זה לתיק רמלה, לא היה נגזר עליו עונש שונה.

דיון והכרעה

העבירה בה הורשע הנאשם חמורה וסכנתה לציבור ידועה וברורה. הדברים נאמרו פעמים רבות ואין צורך כי אחזור עליהם. במקרה זה מתקיימות בעבירה ובעבריין כמעט כל הנסיבות המחמירות: מדובר בהסעה בשכר, של חמישה נוסעים, משועפאט, קרי, מסמוך לאזור, ללב המדינה. על כך אוסיף, כי לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל 5 מקרים של הסעת שוהים בלתי חוקיים, החזקת סכין והחזקת מכשירי פריצה ורכוש החשוד כגנוב.

הטענה המרכזית אליה עלי להתייחס היא, מה היחס בין התיק שלפני ותיק רמלה. האם התיק שלפני היה אמור "להבלע" שם ורק בשל טעות הוא נשמט, כטענת ההגנה, או שמא מדובר בעבירה אשר הנאשם צריך לשאת עליה את הדין תוך התעלמות מתיק רמלה.

עיון בתיק רמלה מלמד, כי במקור הואשם הנאשם בעבירה אחת של הסעת שוהים בלתי חוקיים. במסגרת הסדר טיעון בין הנאשם והמאשימה, הנאשם צירף עוד שני תיקי הסעת שוהים בלתי חוקיים ותיק אחד של החזקת מכשירי פריצה והחזקת רכוש חשוד כגנוב. על פי ההסדר, הוסכם על עונש של 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 12,000 ₪.

בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' בוסתן) קיבל את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל, במצטבר להפעלה של שני מאסרים על תנאי בני 3 ו- 4 חודשים (בסך הכל 11 חודשי מאסר בפועל), 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 12,000 ₪.

מהטיעונים לעונש בתיק רמלה ומגזר הדין עולה, כי אחד השיקולים אותם שקלה התביעה היה "קושי ראייתי שקיים במכלול התיקי ועליו התביעה מבקשת שלא לפרט יותר מדי (פרוטוקול ישיבת יום 4.12.08, ע' 5 ש' 1-2)". בענייננו הנאשם הודה ללא כל הסדר במיוחס לו בכתב האישום, כך שברור שלא קיים כל קושי ראייתי בתיק.

לנוכח זאת, אינני מקבל הטענה, כי ענשו של הנאשם בתיק רמלה לא היה שונה, לוּ היה מצרף גם תיק זה. כמובן שאין ביכולתי להכנס לנעליו של התובע בתיק רמלה – וגם אין זה תפקידי. עם זאת, העונש עליו הסכימו הצדדים נראה נמוך ביחס למקובל ונראה, כי לקושי הראייתי אליו רימז ב"כ המאשימה יש תרומה לכך. יש להניח כי צירוף של תיק הסעת שוהים בלתי חוקיים נוסף היה משנה את העונש הכולל עליו הוסכם בין הצדדים – בודאי כאשר לא מתקיים לגביו שום קושי ראייתי.

עם זאת, סביר להניח כי לוּ היה הנאשם מצרף תיק זה לתיק רמלה, לא היה נגזר עליו עונש של 11 חודשי המאסר עליהם הוסכם בתוספת מלוא העונש הראוי בגין העבירה, אלא עונש נמוך מכך.

אין בפני הסבר מדוע לא צורף תיק זה לתיק רמלה. ב"כ הנאשם מרמז כי מדובר בטעות של המאשימה, שכן הנאשם רצה, כדבריו, "לנקות שולחן ולצרף את כל התיקים". אפשרות זו סבירה, אך יתכנו גם הסברים אחרים, סבירים באותה מידה.

בנסיבות רגילות, לנוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם ונסיבותיה המחמירות של העבירה אותן פרטתי למעלה, לא הייתי מהסס לגזור על הנאשם עונש חמור בהרבה מזה שבכוונתי לגזור.

עם זאת, אזקוף לצד הקולא את העובדה שהיתה לנאשם אפשרות לצרף את התיק לתיק רמלה, על כל ההשלכות העולות מכך אליהן התייחסתי למעלה. כן אביא בחשבון את הודאתו ובמידה מסוימת את חלוף הזמן ואת העובדה שמאז 2008 לא נרשמו לחובתו עבירות נוספות.

לנוכח כל אלה אני גוזר על הנאשם את הענשים הבאים: