מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' הזיל

פסק דין

נוכחים:

ב"כ המאשימה – מתמחה דוד קץ

ב"כ הנאשם – עו"ד יפעת וינקלר והנאשם

הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, בכניסה לישראל שלא כחוק ובשימוש בתעודת זהות מזוייפת, עבירות בניגוד לסעיפים 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952 וסעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

לאחר ההודאה ובטרם הרשעה התבקש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. שירות המבחן התבקש להתייחס בין היתר לשאלת הרשעה או אי הרשעה. התיק נדחה לקבלת התסקיר, לדיון ולטיעונים לעונש.

לאחר קבלת התסקיר טענו הצדדים לעניין הרשעה וכן לעונש. ב"כ המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו למאסר בפועל ממושך ומאסר על תנאי וכן בקשה שהמאסר על תנאי יחל לא רק על העבירות בהן הודה אלא אף בגין עבירות של זיוף ועבירות כלפי שוטרים. ב"כ הנאשם מבקשת שלא להרשיעו בשל נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ולאור המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור.

הנאשם בן 38, נשוי ואב ל- 6 ילדים. בן למשפחה ערבית מוסלמית, גר בשכונת אבו טור ועובד מזה שנים רבות כקבלן בניין ברובע היהודי בעיר העתיקה ואף עבד במקומות אחרים. על פי התסקיר הנאשם בעל מערכת ערכים נורמטיבית ובעל רצון לקיים אורח חיים תקין. שירות המבחן לא התרשם מקיומם של ערכים ודפוסי התנהגות בעייתיים ועבריינים מגובשים וקבועים. יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן כי במצבים מסויימים נוטה הנאשם להתנהג בצורה אימפולסיבית, בלתי שקולה וללא יכולת לקחת בחשבון את השלכות מעשיו.

הנאשם יליד ירושלים. אשתו וילדיו אזרחי ישראל וכן כל אחיותיו מחזיקות כחוק בתעודת זהות ישראלית. ילדיו לומדים בבתי ספר ברחוב נעמי שבירושלים. מסתבר שבשנת 67 החליט אביו של הנאשם שלא לרשום את ילדיו הזכרים כאזרחי ישראל מתוך חשש לגיוסם לצבא הישראלי. טעות קריטית זו גרמה לכך שהנאשם נותר חסר אזרחות. למרות זאת גדל והתפתח הנאשם בישראל. במציאות שנוצרה נתקל הנאשם בבעיות חוזרות ונשנות באשר לכניסתו ושהותו בישראל.

משרד הפנים לא נעתר לבקשת הנאשם לקבל תעודת זהות ישראלית לאור עברו הפלילי. בשנת 2006 הוגשה עתירה לבג"צ באשר לבקשתו של הנאשם לקבל אזרחות ישראלית. לדברי ב"כ הנאשם בקשה זו תלויה ועומדת.

אין ספק שהנאשם משתלב היטב בעבודה ובפני המלצות חיוביות באשר לתפקודו הן במישור האישי והן בעבודתו. הרשעותיו הקודמות לא השפיעו על תחומי עיסוקו ועבודתו.

אולם מנגד, לנאשם גיליון הרשעות חמור. בשנת 1989 בהיות הנאשם בן 16 היה מעורב בביצוע עבירות של הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום למוות ובעניין זה נדון למאסר ממושך של 4 שנים ולמאסר על תנאי. שנה לאחר מכן הורשע בהתפרעות במקום ציבורי ונידון למאסר על תנאי. בשנת 1999 הורשע הנאשם בשימוש במסמך מזוייף, בזיוף, בכוונה לקבל דבר במרמה ובהתחזות לאדם אחר במטרה להונות. הוטל עליו קנס גבוה ומאסר על תנאי.